Commento su Salmi 66:8

ברכו עמים אלהינו. על נפלאותיו שהוא שם נפשנו בחיים בגלות ואינכם יכולים להשמיד אותנו:

ברכו עמים. ואז יאמרו ישראל לעמים ברכו אלהינו שאתם רואים את הנפלאות שעשה עמנו כי לא כלינו באורך הגלות:

ברכו עמים כו' אחר הודיע את הגוים המשעבדים אותנו בגלות כי לא מבלתי יכולת חלילה שתק ברקדם בהיכלו ובהעמיס צרת הגלות על ישראל כי אם שהן הן נוראותיו ושיודע בגוים כי לא לעולם חוסן כי הסוררים את ישראל אל ירומו סלה ראה והנה יהיה להם פתחון פה לדבר ולומר אם כן אפוא למה מסרם בידם אם את ישראל אהב ועוד למה יאשם את הסוררים לישראל באמור כי הסוררים אל ירומו סלה ולמה לא יחזיק להם טובה על שאינם מכלים את ישראל כי הלא בידם ניתנו ובחיריים המה לזה מסיימים ישראל דבריהם אל האומות ואומרים להם על האחת ברכו עמים אלהינו ועל השנית והשמיעו קול תהלתו:

ברכו - העם העמים כמו היבוסים שהיו תחת יד ישראל, או יאמר לכל כולנו חייבין לברך השם.

ברכו עמים אלהינו. בס"ס יש פסיק בין עמים לאלהינו וכן נכון מהטעם שכתבתי בסי' נ"ז וסימן ס"ז וכן נמנה בפסיקתא דספר תילים:

ויש אומרים: כי טעם עמים – ישראל, כמו: אחריך בנימן בעממיך והוא הנכון.