Commento su Salmi 7:12

א״ר שמעון בן גמליאל משום ר' יהושע משחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה, שנאמר ואל זועם בכל יום (תהלים ז יב), א״ר יהודה בר אלעאי חצופה היא ארץ ישראל שהיא עושה פירות לאויבים, אבל לעתיד לבוא עתידין להחזיר כבתחלה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא (יחזקאל לו ח).

שופט צדיק. אתה לשפוט צדק:

אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם: מאי למען דעת צדקות ה' אמר להן הקב"ה לישראל דעו נא כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי כל אותן הימים בימי בלעם הרשע שאילמלא כעסתי כל אותן הימים לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט היינו דקאמר ליה בלעם לבלק מה אקב לא קבה אל (וגו' אותן היום [הימים] לא זעם ה') אל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו חיים ברצונו וגו':
(סנהדרין קה ע"ב)

אלהים שופט צדיק כמו: שפטני יי' כצדקי (למעלה פסוק ט) ופרושו: אלהים שופט הצדיק כצדקתו והרשע כרשעתו וזהו שאמר:

ומה שאני תמיד בצרות ומורדף בלי חשך ואין יום שאין לי צרה אין זו ראיה כי לא צדיק אני כי הלא אלהים שופט צדיק ומיסרו ועושה בו משפט. והיה מביא היםורין כאחת אלא שאל שהוא מדת החסד מחלקם ממנו מעט בכל יום וזהו ואל זועם בכל יום שאוכל לסובלם. או יאמר אלהים הוא השופט מי הוא אשר יקרא צדיק ואין צרותי ראיה שאיני צדיק כי אדרבא חסד אל הוא היותו זועם בכל יום כענין ויסרתיך למשפט:

זועם. ענין כעס:

שופט צדיק. שופט משפט צדיק וכועס בכל יום על המריעים לו:

שופט צדיק. מלא וא"ו (ובד"ה ב' כ"ו) יש חלופי מסרות ושם אכתוב בס"ד מה שנראה בעיני:

זועם בכל יום. כשרואה את מעשה הרשעים:

וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם: ומי איכא רתחא קמיה דקודשא בריך הוא אין דתניא ואל זועם בכל יום וכו':
(ברכות ז ע"א)

ואל זעם בכל יום: כלומר: שופט הצדיק, ושופט מי שהוא זעם אל בכל יום, כי לא ישוב מרשעו. וזהו שאמר אחריו: אם לא ישוב. אם במקום כי, כמו ואם יהיה היבל (במדבר לו ד) שהוא במקום כי, או כאשר. ובכל יום רוצה לומר: תמיד. ומה היה זעם שאול לאל? שהיה מבזה מעשה האל ודברו, כי היה יודע כי דוד על פי יי' נמשח למלך אחריו והוא היה רודף אחריו כל יום להרגו. הנה היה חושב בכל יום לבטל דברי האל. ועוד: שהיה דוד נקי ולא חטא לו, והיה רוצה לשפוך דם נקי. ועוד: שנשבע חי יי' שלא ימיתנו. ומכל אלה היה ראוי להקרא זעם.

וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם: רב פפא רמי כתיב אל זועם בכל יום וכתיב לפני זעמו מי יעמוד לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור וכו':
(עבודה זרה ד ע"א)