Commento su Salmi 80:14

יכרסמנה חזיר מיער. כמו שדה שקרסמוה נמלים בלשון משנה והוא ל' נתיקה:

יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה: לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה שהיו אומרים וא"ו דגחון חציין של אותיות של ס"ת דרש דרש חציין של תיבות והתגלח של פסוקים יכרסמנה חזיר מיער עי"ן דיער חציין של תהלים והוא רחום יכפר עון חציו דפסוקים וכו':
(קידושין ל ע"א)

יכרסמנה. ענין כריתה:

אך אחר שפעם אחד נפרץ גדרה הקל להיות שליטת חיצונים בהם גם בהיותם על אדמתם ובבית מקדשם הוא בימי יון שפשטו ידם בממונם ובבנותיהם ובהיכל כי בא לכרסמנה חזיר מיער תוך ירושלים וקראו חזיר מיער על שגם שתואר חזיר נאמר על עמלק כמאמר רז"ל על פסוק ואת החזיר כו' לזה אמר כי חזיר זה שהואיון אינו הנזכר שהוא חזיר בייתי כי בא מיצחק ואח עשו ליעקב כי אם חזיר מיער שהוא חזיר הבר שהוא מהחיצונים ועליו אמר יכרסמנה חזיר מיער הוא עמלק שבא לכרסם הגפן ואחרי כן וזיז שדי הוא אדום איש שדה בגלות האחרון ירענה. הנה כלל דברי הוא שאין הדעת סובלת בחרת באומות:

יכרסמנה. ענין כריתה וכליון כי יחסלנו הארבה (דברים כ״ח:ל״ח) תרגמו ירושלמי ארי יקרסם יתיה גובא ובמשנה שדה שקרסמוה נמלים (פאה פ״ב) והקו״ף והכ״ף מתחלפים כי הם ממוצא אחד:

יכרסמנה. ענין כריתה כמו שדה שקרסמוה נמלים :

יכרסמנה - מלה רבעיה כמו ירמסנה. ויש אומרים: מלה מורכבת יכרת ממנה כדרך: מלא כרשו מעדני וזה רחוק בעיני.

יכרסמנה. הנמשל לחזיר מיער למה יכרית ויכלה אותה:

מיער. העי"ן תלויה ויש בו דרש באגדת תילים. ויקרא רבה פ' י"ג ומדרש חזית פסוק כמעט שעברתי מהם ואבות דרבי נתן פ' ל"ג ועיין מ"ש בפ' צו קודם וישם עליו את החשן ובשופטים י"ח:

מיער. העי"ן תלויה (וכאילו נכתב באל"ף) זכו ישראל הרי עשו אויבם כחית היאור שאין להם כח לעלות ביבשה ובזמן שהפורענות נגזר עליהם מתגבר כחית היער שהיא משחתת והורגת, וחזיר מיער הוא עמלק כמו דכתיב (בדניאל ז') אכלה ומדקה ושארא ברגלה רפסה ויש לו (לחזיר) מקצת סימני טהרה אף עמלק יש לו זכות אבות:

חזיר מיער. עי"ן תלויה ויש בו דרש:

וזיז. מלשון הזזה ותנועה:

חזיר - חיה.

וזיז. החיות הזזים בשדה כ״‎א ירעה בה ויאכל פריה:

וזיז שדי. כל רמש השדה ולשון זיז שהוא זז ממקומו והולך:

וזיז שדי. כמו שדה:

שדי. כמו שדה:

וזיז - עוף והוא שם מין.

ירענה. רועה עליה וענפיה ואוכלן:

וזיז שדי. כלל לחיות המדבר וחזיר וזיז משל על עובדי כו"ס וגם אוכלים את ישראל בכל פה. ובדרש וזיז שדי אמר רבי יהודה בר סימון הזיז הזה עוף גדול הוא ובשעה שפורש כנפיו מכסה גלגל חמה הדא הוא דכתיב המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן, ולמה נקרא שמו זיז שיש בו מכל מיני טעמים מזה ומזה:

ושדי - כמו שדה, והעד: יעלוז שדי וכל אשר בו.

וטעם חזיר - ועוף האומות הדומות לחיות ולעוף הדורס.

ויהי עשו בן ארבעים שנה. דכתיב כי חיוה רביעאה שראה דניאל ולא זכר שמה. והיא משניה מן כל חיותא (דניאל ז ז). הוא דמות חזיר. ולפי שהיה משוקץ לא זכר שמה דניאל. והוא מלכות אדום שנמשלה כחזיר. שנא' יכרסמנה חזיר מיער (תהלים פ יד). ולמה נמשלה מלכות אדום לחזיר. אלא מה חזיר מפסע טלפיו בשעת שהוא רובץ. כלומר ראו שהוא טהור. כי מפריס פרסה הוא (ויקרא יא ז). והכל אומרים והוא גרה לא יגר טמא הוא (שם שם). כך מלכות אדום הרשעה גוזלת וחומסת ומפזרת מעותיה. כלומר שהוא עושה חסדים. ועליו הכתוב אומר וחסד לאומים חטאת (משלי יד לד). הוא מעשה אביהם עשו הרשע. שכל הימים היה מצייד נשי האנשים ומענה אותן. וכיון שהגיע לארבעים שנה. רצה לדמות עצמו ליצחק אביו. שכשם שנשא יצחק אביו אשה למ' שנה. כן גם הוא נשא אשה למ' שנה. אבל לא הואיל כלום. לפי שכל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו.