Commento su Salmi 81:3

כנור נעים עם נבל. ר' חייא בר אבא אומר הוא נבל הוא כנור, ורבי שמעון אומר נימין (ויתידות) יתירות שבין זה לזה למה נקרא שמו נבל שהוא מנבל כל מיני זמר:

שְׂאוּ זִמְרָה: והא א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח אלהים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין משכחת לה כדתני ר' יוסי פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקין הביא ענבים ודרכן מנין ת"ל תביא: חזקיה אמר מהכא וכנניהו שר הלוים (ישור) במשא כי מבין הוא אל תיקרי (ישור) אלא ישיר בלווטי א"ר יוחנן מהכא לעבוד עבודת עבודה איזהו עבודה שצריכה עבודה הוי אומר זו שירה רבי יצחק אמר מהכא שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים עם נבל ר"נ בר יצחק אמר מהכא ( הם) ישאו קולם ירונו בגאון ה' צהלו מים:
(ערכין יא ע"א)

שאו. קול זמרה, ותנו תוף. קול התוף או פירושו ותנו ידכם בתוף:

ועל אומרו הרנינו כו' שהוא בהיותכם צדיקים אמר שאו זמרה בפה בקול רם כלכם ותנו תוף לנגן ביד היודע לנגן כי כל כך תשאו קול שעם שהתוף קולו גבוה תשמע קול זמרתכם אך אם ליעקב תתייחסו להעדר כשרונכם כנור נעים כלומר הכנור שקולו נמוך הוא נעים ונאות כי לא תשאו זמרם בקול רם ועמו נבל גם הוא שקולו גבוה מעט מהכנור אך לא תוף שהוא הרמת קול גדול. כלל הדברים הוא שהכל נשורר ונשמח במדת הדין ואין ההפרש בין דור צדיקים לדור זולתם רק להרמת קול או לקול נמוך:

נעים. ענין מתיקות וערבות:

שאו - כמו: ישאו מדבר ועריו.

שאו זמרה. הרימו בפה קול זמרה ותנו קול על התוף וכנור שקולו נעים:

שאו זמרה. מפני הגעיא שעם השוא קודם אות הגרון תקרא שורק בהרחבה מכלול דף קפ"ט:

כנור נעים עם נבל. וכן תנו ידיכם בכנור נעים עם נבל כלומר בכל מיני זמר:

ומלת תנו – תשרת בעבור אחרת ותנו כנור נעים עם נבל.