Commento su Salmi 81:7

מדוד. מעבודת עבדות לבשל קדירות כדרך שאר העבדים:

הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ: בר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים כתיב הכא והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וכתיב התם הסירותי מסבל שכמו בניסן נגאלו כדאיתא בתשרי עתידין ליגאל אתיא שופר שופר כתיב הכא תקעו בחדש שופר וכתיב התם ביום ההוא יתקע בשופר גדול וכו':
(ראש השנה יא ע"ב)

הסירותי. דברי האל יתברך ביום הזה הסירותי מסבל שכמו שלא נשתעבדו עוד ולפיכך שם זה החוק שהוא תקיעות שופר לזכר יום ה:

הסירותי מסבל כו' אחר דברי אסף האומר שבראש השנה שהוא יום דין פקד ה' את יוסף באה רוח הקדש אחריו ותמלא את דבריו ותאמר בשמו יתברך הסירותי כו' לומר שלא בלבד יום צאתו מבית הסוהר היה בראש השנה כי אם גם כאשר הסירותי מסבל שכמו בתחלת מאסרו שענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו גם צאתו מהסבל שכמו היה בראש השנה וכן כאשר כפיו מדוד תעבורנה אחר שהוסר מהסבל וישימוהו לשרת שם לבשל תבשילם בדוד כשהסירוהו מדוד גם כן היה בראש השנה כי מאז היה המוציא והמביא וזהו הסירותי כו' כפיו כו'. או יאמר כי גם בסוהר לא היה לו צרה כי אדרבה היה משתרר שם לז"א הסירותיו מסבל שעבוד שלא היה רשאי לצאת ועוד כי גם שלא היה אז בכבלים לא יבצר שהיה מבשל להם בדוד ואחר כך כפיו מדוד תעבורנה:

מסבל. ענין טעינת משא כמו והנושאים בסבל (נחמיה ד׳):

הסירותי - אני הוא שהסירותי מסבל שכמו - שכם ישראל.

הסירותי. אמר במקום ה׳‎ בזה היום הסירותי מסבל שכמו של ישראל כי ארז״‎ל בר״‎ה בטלה העבודה מאבותינו במצרים:

מדוד. קדירה כמו (שמואל א ב׳:י״ד) והכה בכיור או בדוד:

הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ: ובזמן שחל ראש השנה להיות בחמישי בשבת שהשירה שלו הרנינו לאלהים עוזנו לא היה אומר בשחרית הרנינו מפני שחוזר וכופל את הפרק אלא מהו אומר הסירותי מסבל שכמו ואם באו עדים אחר תמיד של שחר אומר הרנינו אע"פ שחוזר וכופל את הפרק וכו':
(ראש השנה ל ע"ב)

שכמו. שהיו נושאים לבינים:

שכמו. כתיפיו מדוד. כלי בישול כקדרה וכיוצא וכן והכה בכיור או בדוד (ש״א ב):

וכפיו תעבורנה – תסורנה מעשות חומר מעשות החומר והלבנים ולנשאם בדוד. ויתכן: היות שפת לא ידעתי רמז לישראל, ששמעו קול השם בסיני, והנה שפת, סמוך כי ישראל לא ידעו השם כראוי רק אחרי שומעם קולו, וכן הוא כתוב: אתה הראית לדעת ומה הוא מן השמים השמיעך את קולו, או יהיה שפת לא ידעתי משה שהיה ערל שפתים והיה אהרן לו לפה, והיה משה מדבר על שם הכבוד לישראל.

כפיו. העברתי כפיו מן הדוד ממה שהיה מבשל לאדוניו ועשה לו מלאכת עבד:

כפיו מדוד תעברנה. וכן עברו כפיו מעשות הדודים והם הקדירות כי לא היו עושים הלבינים לבד כי כל מלאכת החמר היו עושים: