Halakhah su Salmi 81:7

סעודות המתוקנות גופניות ושכליות, אלו ואלו בגוף ובנפש, ויש סעודות שכליות לנפשות הנצבות לבדנה מבלעדי הגוף ומתענגות בהם בקיום נצחי בעולמות שבהם כל אחת ואחת לפי מדרגתם. הסעודות הגופניות הן מעותדות להם מבראשית מהמאכלים הדקים והזכים שנבראו מן האור העליון בסבה אחר סבה והם לויתן בדגים ובר יוכני בעופות שנבראו ביום חמישי, ונקרא לויתן על שם שהוא מזומן לצדיקים, וכן בהמות בהררי אלף שנבראו ביום ששי עם בריאת האדם וקודם לו. ומעלת המאכלים האלה עצומה מאד לחדד השכל ולזכך הלב כענין המן שזכו בו דור המדבר שהוא כצפיחית בדבש, והיה מתולדת האור העליון שכתוב עליו (קהלת י״א:ז׳) ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש, ואפשר שתהיה מעלתם גדולה על מעלת אוכלי המן, כי כפי שתהיה ההשגה באחרית הימים גדולה ומעולה יותר מכל הזמנים כן יהיו הלבבות רחבים להכיל ידיעת הש"י על השלמות, וזהו לשון ויורהו ה' ולא אמר ויראהו, כי הוצרך בזה ללמדו ולמדו בזה חכמתו ית' בצמחים שברא שיש בטבעם להחיות ולהמית לרפאות ולהחליא להמתיק ולמרר, וזה לשון חק ומשפט חק הוא הסגולה שאין טעמו נודע, ומשפט אמרו ז"ל (שמות ט״ו:כ״ה) ויורהו ה' עץ הוא הטבע שמשפטו להיות כן בטבעו וסמיך ליה מיד אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך, הזהירו הכתוב שלא ישים עיקר בטחונו בכח הצמחים אלא בשמירת המצות כי הם העיקר ועם שמירת המצות ינצור להם הבריאות לא יביאם לידי מחלה, והוצרך לומר זה לפי שאפשר שיהיו הבריות טועים ונכשלים בידיעת כחות הצמחים ההם וישימו עיקר בטחונם בהם ויתיאשו מלבקש רחמים מבעל הרחמים ית' אשר בידו נפש כל חי. ומטעם זה גנז חזקיה המלך ספר הרפואות כדי שלא יכשלו בו בני אדם והודו לו חכמים ז"ל:

הַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִין. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הָיוּ אוֹמְרִין (תהילים כד א) "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ". בַּשֵּׁנִי הָיוּ אוֹמְרִין (תהילים מח ב) "גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ" וְגוֹ'. בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִין (תהילים פב א) "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט". בִּרְבִיעִי הָיוּ אוֹמְרִין (תהילים צד א) "אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ". בַּחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִין (תהילים פא ב) "הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב". בַּשִּׁשִּׁי הָיוּ אוֹמְרִין (תהילים צג א) "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר" וְגוֹ'. בְּשַׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִין (תהילים צב א) "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת". בְּמוּסְפֵי שַׁבָּת אוֹמְרִים שִׁירַת (דברים לב א) "הַאֲזִינוּ" וְחוֹלְקִין אוֹתָהּ לְשִׁשָּׁה פְּרָקִים הַזִּי''ו לָ''ךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתָהּ שִׁשָּׁה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְאוֹמְרִין פֶּרֶק בְּכָל שַׁבָּת. גָּמְרוּ הַשִּׁירָה בְּשִׁשָּׁה שַׁבָּתוֹת חוֹזְרִין לָרֹאשׁ. בְּמִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת אוֹמֵר (שמות טו א) "אָז יָשִׁיר משֶׁה" וּ(שמות טו יא) "מִי כָמֹכָה" וְגוֹ'. בְּמוּסָף שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיוּ אוֹמְרִין הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ. וְאִם חָל לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי אוֹמֵר (תהילים פא ז) "הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ" וְגוֹ'. בְּמִנְחָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיוּ אוֹמְרִים (תהילים כט ח) "קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר" וְגוֹ':

בְּכָל יוֹם וְיוֹם מִימֵי הֶחָג הָיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ עַל מוּסַף הַיּוֹם. בָּרִאשׁוֹן מִימֵי חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד הָיוּ אוֹמְרִין (תהילים כט א) "הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים". בַּשֵּׁנִי (תהילים נ טז) "וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים" וְגוֹ'. בַּשְּׁלִישִׁי (תהילים צד טז) "מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים". בָּרְבִיעִי (תהילים צד ח) "בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם" וְגוֹ'. בַּחֲמִישִׁי (תהילים פא ז) "הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ". בַּשִּׁשִּׁי (תהילים פב ה) "יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ" וְגוֹ'. וְאִם חָל שַׁבָּת לִהְיוֹת בְּאֶחָד מֵהֶן יִמּוֹטוּ יִדָּחֶה: