Midrash su Salmi 2:2

איכא דמתני לה להא דר' יצחק אהא דתניא ר׳ יוסי אומר לעתיד לבא באין עכו״ם ומתגיירין. ומי מקבלי מינייהו והא תניא אין מקבלים גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים בימי דוד ולא בימי שלמה אלא שנעשו גרים גרורים דתניא ר׳ יוסי אומר לעתיד לבא באים עכו״ם ומתגיירין ומניחים תפילין בראשיהם ותפילין בזרועותיהם וציצית בבגדיהן ומזוזה בפתחיהם כיון שרואים מלחמת גוג ומגוג אומר להם על מי באתם אומרים על ה׳ ועל משיחו שנאמר (תהלים ב ב) למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק יתיצבו מלכי ארץ וגו׳ מיד כל אחד ואחד מנתק מצותן והולך לו שנאמר (שם) ננתקה את מוסרותימו וגו׳ והקב״ה יושב ומשחק עליהם שנאמר (שם) יושב בשמים ישחק וגו׳ וא״ר יצחק אין שחוק לפני הקב״ה אלא אותו היום בלבד. איני והאמר רב יהודה אמר רב י״ב שעות הוי היום שלש שעות ראשונות יושב הקב״ה ועוסק בתורה שניות יושב ודן את כל העולם כלו כיון שרואה העולם כלו מתחייב בדין עומד מעל כסא הדין ויושב על כסא רחמים שלישיות יושב הקב״ה וזן את כל העולם כלו מקרני ראמים עד בצי כנים רביעיות יושב ושוחק עם לויתן שנאמר (שם קד כו) לויתן זה יצרת לשחק בו א״ר נחמן בר יצחק עם בריותיו משחק על בריותיו אינו משחק אלא אותו יום בלבד:

ר׳ שמואל אומר על דברי ר׳ ישמעאל שהיה אומר מנין שאין הקב״ה מוציא מלכות ישמעאל אלא כדי להושיע בה את ישראל? שנאמר על יד ישעיה הנביא וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל וגו' (ישעיהו כ״א:ז׳), מלמד שבראשונה יחזור למנהג זרע אומתו שלוחצין ודוחקין העולם במס כבד, וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב (שם), רב קשב - ר׳ שמעון אומר, כיון שראה ישעיה ששלום בפיו, היה שמח. ואמר ר׳ שמעון, מאי דכתיב וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל, רכב - זו בבל, צמד - זו מדי, פרשים - זו יון, רכב חמור - זו אדום, רכב גמל - זו מלכות ישמעאל, וכיון שראה תשועות שהן עתידין לעמוד, פתח ואמר מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים (שם). ר׳ שמעון אומר, כיון שראה ישעיה שעתיד לעמוד ממנו מלכים רשעים לוחצים לישראל ולוקחים מן החיים שכר החיים ומן ההרוגים שכר המתים, התחיל צועק ואומר: רב קשב. וכן היה אומר ר׳ שמעון, בתחלת מלכותו כשהוא יוצא יבקש לעשות רע עם ישראל, ויתחברו עמו אנשים גדולים מישראל, ויתנו לו אשה מהם, ויהיה שלום בינו לבין ישראל, ויכבוש כל הממלכות, ויבא לירושלם וישתחוה שם, ויעשה מלחמה עם האדומים ויברחו מפניו, וילכוד המלוכה בחזקה ואח״כ ימות, ויעמוד אחר מחצר מות וימלוך תחתיו, ויעמוד אחר ויהרוג אותו, ויעלה לירושלם ויחצוב הר המוריה, ויעשה אותו מישור, ויעמוד אחר וימלוך אחריו ימים מועטים, ויעמוד מלך אחר גדול מכולן ויקראו שמו מרואן, וזרועות ארבע יעמדו ממנו, והם יגדרו את חומת ההיכל, ועוד יעמוד מלך אחר וימלוך י״ט שנה והוא יאכל שלות בני ישמעאל, ויעמוד אחר ויבקש לכרות מימי הירדן ולא תתקיים עצתו, ויעמדו עליו נשיאי קדר ויהרגו אותו. ויעמוד אחר וימעיט איפות ומדות ומשקלות, ויעמוד אחר ויתקוטט במזרח ובמערב, אחרי כן אין שלום אמר ה׳ לרשעים (ישעיה מ״ה). ואלה המלכים שיעמדו מהם: הראשון עבד מושלים, שנאמר כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים (ישעיהו מ״ט:ז׳), השני מזרע המלוכה, השלישי יקום במחלוקת, הרביעי הוא אח לשני, ובימיהם יצמח צמח אם זכו ישראל. וזה לך האות כשאתה רואה שנה ראשונה - בלא מטר, והשניה - חצי רעב, והשלישית - רעב גדול, והרביעית - לא רעב ולא שובע, והחמישית - שובע גדול ויצמח כוכבו של משיח, ובששית - קולות, ובשביעית - מלחמות, ובמוצאי שביעית בן דוד יבא אם זכו ישראל, ואם לאו, על מלך הרביעי תפשע קרן מערבית דרומית, וישלח שם גייסים הרבה מאד, במלחמה הראשונה ינצחו בני מערב, ובשניה ינצחו בני מזרח, וביום ההוא תתקיים הנבואה שחזה ישעיה, שנאמר וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק ה׳ לַזְּבוּב (ישעיה ז׳ י"ח), וכשאתה רואה שנפלה מלכות נירון המערבי אשר בדמשק, נפלה מלכות בני מזרח, ויבואו בני מערב על בני מזרח להשמיד ולהחריב, ויברחו הנשארים ויעברו לארץ הצבי ויכלה אותה בידם. ויחזק מלכות בני מערב במצרים ובשיחור עד פרת. ואחר כל זאת, אם לא זכו ישראל, יעמוד מלך עז פנים ויהרוג את מלך בני מזרח בירח אב, ויגזור גזרות על ישראל, ויבטל המועדים והשבתות, שנאמר וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת וְיִתְיַהֲבוּן בִּידֵהּ עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן (דניאל ז׳:כ״ה) עידן - שנה, עידנין - שנתים, ופלג - חצי שנה. ואח״כ יעמוד מלך ושמו מושיב ומשיב כל מי שהוא עובד ע״ז, שנאמר וזעם על ברית קודש (דניאל י״א:ל׳), וימלוך ט׳ חדשים, שנא׳ לכן יתנם עד עת יולדה ילדה (מיכה ה׳:ב׳) וכמה עת יולדה? ט׳ חדשים. ואחר כל זאת, ירד השטן וילך ברומי לצורת האבן ויתחבר עמה כדרך מעשה, ותתעבר האבן ותלד את ארמילוס, וימלוך ארבעים יום וידיו קשים יותר מארבעים סאה, וגוזר גזירות רעות על ישראל, ויפסקו אנשי מעשה וירבו אנשי גזל, אם זכו ישראל יצמח משיח בן יוסף בגליל העליון, ויעלה לירושלם ויבנה ההיכל, ויקריב קרבנות ותרד אש ותאכל קרבנותיו, וישבו ישראל כל ימיו לבטח. ויעלה חיל גוג ויחריב ירושלם ויהרוג את משיח בן יוסף, הדא הוא דכתיב יתיצבו מלכי ארץ וגו׳ (תהילים ב׳:ב׳), וישראל סופדין ובוכין את משיח, שנאמר והביטו אליו את אשר דקרו וספדו עליו (זכריה י״ב:י׳), ויתחלקו לארבע כתות, ג׳ מהן ילכו בגולה והאחת תותר, שנאמר ויתר העם לא יכרת מן העיר (שם י״ד). ואח״כ יצא הקב״ה להלחם עמהם, שנאמר ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב (שם). מה כתיב תמן? ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים. ואומר, וזאת תהיה המגפה וגו׳. והקב״ה יתקע בשופר גדול ואומר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי (ישעיהו מ״ג:ו׳), ואומר ופדויי ה׳ ישובון (שם ל״ה), ואומר לאמר לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו (שם מ״ט), לאסורים צאו - אלו שבנהר סמבטיון שהם באסורים, ולאשר בחשך הגלו - אלו ט׳ השבטים וחצי שהם יושבים [מתחת להרי חשך]. והקב"ה יקבץ אותם ויעלם לירושלם וינחם אותם בכפלים, שנאמר אנכי אנכי הוא מנחמכם (שם נ״א). אמרו ישראל לפני הקב״ה, רבש״ע! חטאנו לפניך על ההרים. אמר להם, אני מעבירם שנאמר כי ההרים ימושו (שם נ״ד). ועוד אמרו, קלקלנו בחמה ובלבנה. אמר להם, אני מעבירם שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה (שם כ״ד). וישלח הקב״ה את אליהו שישמח לבם של ישראל, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא (מלאכי ג׳:כ״ג), ומבשר להם בשורות שלום וטובות, שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וגו׳ (ישעיהו נ״ב:ז׳), עד שחזרה המלכות לבית דוד. המלך

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד. שבאים על הקב"ה ואומר להם הקב"ה אני מנגינתם מתבר אנא להון. כמה דאת אמר (בראשית יד כ) אשר מגן צריך בידך. לעתיד לבוא אומר למלך המשיח מדינה פלניא מרדה בך והוא אומר יבוא גובאי ויחריב אותה שנאמר (ישעיה יא ד) והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע. כיון שרואין צרתן רבה הן באים ומשתחוים למלך המשיח. שנאמר (שם מט כג) אפים ארץ ישתחוו לך: