Midrash su Salmi 2:7

פס'. את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו. למה נסמכו שני הפסוקין לענין של מעלה שלא יאמר זה הואיל ונמכר לעובד כוכבים ורבו מחלל שבתות אף הוא כן. לכך נאמר אלו שני הפסוקין. כלומר אע"פ שנמכר לעובד כוכבים לא תעשו לכם אלילים. את שבתותי ת תשמרו אני ה'. הזהירך הקב"ה על כל התורה שלא תחללה ושלא תשנה מכל המצות וגם יש לדמותה דוגמה שעל בני הגלות נאמרה פרשיה זו. וכי תשיג יד גר ותושב עמך. אלו ערי יהודה וירושלים שנאמר (איכה א׳:ה׳) היו צריה לראש. ומך אחיך עמו. מה גרם לאחיכם להשתעבד על שנתחברו עמו אעפ"כ אחרי נמכר גאולה תהיה לו. שנאמר (ירמיה נא) כי פדה ה' את יעקב וגאלו, או דודו או בן דודו (שיר השירים ב׳:ט״ז) דודי לי ואני לו. או בן דודו זה מלך המשיח שנאמר בו (תהילים ב׳:ז׳) אני היום ילדתיך. או השיגה ידו (זכריה ל) ושבת עד ה' אלהיך וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך. ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל. (ישעיהו כ״ז:י״ג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. כי לי בני ישראל עבדים. לא בני ישראל עבדים לאומות העולם. (ישעיהו נ״ז:ט״ז) כי לא לעולם אריב. אני ה' אלהיכם. על כרחכם. וכן הוא אומר (יחזקאל כ׳:ל״ג) והעולה על רוחכם וגו' חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. לא תעשו לכם אלילים את שבתותי תשמרו אע"פ שגליתם לבין האומות לא תעשו כמעשיהם שנאמר (הושע ס) אל תשמח ישראל אל גיל (בעמים) [כעמים] אע"פ שפנית אליהם אל תעשו כמעשיהם והשבתות תשמורו ובבתי כנסיות ובבתי מדרשות תקבצו. אני ה'. נאמן לשלם שכר:

אספרה אל חק. מסופרים הם בחוקה של תורה ובחוקן של נביאים וכתובים. בחוקה של תורה (שמות ד כב) בני בכורי ישראל בחוקה של נביאים (ישעיה נב יג) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא. מה כתיב בתריה (שם מב א) הן עבדי אתמך בו. בכתובים (תהלים קי א) נאם ה' לאדוני. ה' אמר אלי בני אתה. וכתוב אחר אומר (דניאל ז יג) וארו עם ענני שמיא. ה' אמר אלי בני אתה. א"ר יודן כל הנקמות הללו בחוקו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. כל כך למה שהוא עוסק בתורה. דבר אחר בני אתה. מכאן תשובה לאומרים יש לו בן. ואת מותיב להון בן לי אתה אינו אומר אלא בני אתה כעבד שעושה לו רבו קורת רוח ואומר לו אנא מחבב לך כברי. (ר' הונא אמר לשלשה חלקים נחלקו היסורין. אחת נטלו אבות העולם וכל הדורות ואחת דורו של שמד ואחת דורו של משיח). וכד תיתי שעתיה אומר הקב"ה עלי לבראתו בריה חדשה. וכן הוא אומר אני היום ילדתיך. הא שעתא בריית ליה. וכן הוא אומר (מלכים א-א ו) ואותו ילדה אחרי אבשלום. וכי אמו של אבשלום ילדה לאדוניה והלא זה בן מעכה וזה בן חגית אלא מה זה עשה רכב ופרשים אף זה עשה כן ומה זה היה בעל מחלוקת אף זה כן ומה זה חמשים איש רצים לפניו אף זה כן:

כט תָּנוּ רַבָּנָן: מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד שֶׁעָתִיד לְהִגָּלוֹת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בְּנִי, שְׁאַל מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ב׳:ז׳) "אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי: בְּנִי אַתָּה וְגוֹ', שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גּוֹיִם נַחֲלָתֶךָ, וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ". כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁנֶּהֱרַג, אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֶלָּא חַיִּים. אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַד שֶׁלֹּא (עמדת) [אָמַרְתָּ], כְּבָר הִתְנַבֵּא עָלֶיךָ דָּוִד אָבִיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כא) "חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ".