Midrash su Salmi 45:1

פס'. ואמר אליכם בעת ההיא. לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקב״ה. לא אוכל לבדי שאת אתכם. וכי לא היה משה לבדו יכול לדון את ישראל מי שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים והוריד להם את המן והגיז להם את השלו ועשה להם כמה נסים לא היה יכול לדונן. אלא כך אמר להם ה' אלהיכם הרבה אתכם על גבי הדיינים שאינו גובה מן הדיינים אלא נפשות וכן הוא אומר בשלמה (מ״א ג) כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה. אמר שמא אם אני נוטל ממנו ממון נוטלין ממנו נפשות שנאמר (משלי כ״ב:כ״ב-כ״ג) אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער. @?![א]@?? כי גאלם חזק הוא יריב את ריבם וגו' והנכם היום ככוכבי השמים לרוב. א״ר שמעון בן יוחאי שובע שמחות פניהם של צדיקים דומות לעתיד לבוא לחמה שנאמר (שופטים ה׳:ל״א) ואוהביו כצאת השמש. ללבנה שנאמר (שה״ש ו) יפה כלבנה. לרקיע שנא' (דניאל י״ב:ג׳) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. לכוכבים שנאמר (שם) ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. לברקים שנאמר (נחום ב) כברקים ירוצצו. לשושנים שנאמר (תהילים מ״ה:א׳) למנצח על שושנים. למנורת בית המקדש דכתיב (זכריה ד׳:ג׳) ושני זתים עליה. ושבע כתות הן של צדיקים זו למעלה מזו (תהילים ק״מ:י״ד) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. (שם סה) אשרי תבחר ותקרב. (שם סד) אשרי יושבי ביתך. שם טו) ה' מי יגור באהליך מי ישכון בהר קדשך. (שם כד) מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו:

ר' שמעון בן יוחי אומר: לשבע שמחות פניהם של צדיקים ראויים לעתיד לבוא: לחמה וללבנה לרקיע לכוכבים ולברקים ולשושנים ולמנורת בית המקדש. לחמה וללבנה מנין? - (שיר השירים ו) יפה כלבנה ברה כחמה. לרקיע מנין? - שנאמר (דניאל יב) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. לברקים מנין? - שנאמר (נחום ב׳:ה׳) וכברקים ירוצצו. לשושנים מנין? - שנאמר (תהלים מה) למנצח על שושנים לבני קרח. למנורת בית המקדש מנין? שנאמר (זכריה ד) ושנים זיתים עליה, אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה:

דבר אחר למנצח לעבד ה'. מה ראה דוד לומר לעבד ה'. ללמדך שכל העושה תשובה מעבירה שבידו הקב"ה מוסיף לו כבוד וקורא לו שם חביב. בא וראה בבני קרח שעד שלא עשו תשובה לא נקראו חביבים ומשעשו תשובה נקראו חביבים (תהלים מה א) למנצח על שושנים. משעשו תשובה נקראו ידידים שנאמר (שם) למנצח אל שושנים לבני קרח משכיל שיר ידידות. וכן את מוצא בדוד שעד שלא עשה תשובה לא נכתב באיסרטיא של מעלה. משעשה תשובה נכתב באיסרטיא של מעלה ונקרא עבד ה' למנצח לעבד ה'. את מוצא שכל מי שהוא קורא עצמו עבד קראו הקב"ה עבד. אברהם קרא עצמו עבד (בראשית יח ג) אל נא תעבור מעל עבדך. והקב"ה קראו עבד (שם כו כד) בעבור אברהם עבדי. יעקב קרא עצמו עבד (שם לב י) אשר עשית את עבדך. והקב"ה קראו עבד (ישעיה מד ב) אל תירא עבדי יעקב. משה קרא עצמו עבד (דברים ג כד) להראות את עבדך. והקב"ה קראו עבד (במדבר יב ז) לא כן עבדי משה. דוד קרא עצמו עבד (תהלים קטז טז) אני עבדך בן אמתך. והקב"ה קראו עבד (שמואל-ב ג יח) ביד דוד עבדי הושיע. ויש שלא קראו עצמן עבד והקב"ה קראן עבד. יצחק לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד (שמות לב יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך. יהושע לא קרא עצמו עבד ונקרא עבד (יהושע כד כט) וימת יהושע בן נון עבד ה':