Midrash su Salmi 57:2

רַבִּי יוֹסֵי מִמִּלְחַיָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמְרוּ, מָצִינוּ תִּינוֹקוֹת בִּימֵי דָוִד עַד שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא הָיוּ יוֹדְעִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה מ"ט פָּנִים טָמֵא וּמ"ט פָּנִים טָהוֹר, וַהֲוָה דָּוִד מַצְלֵי עֲלַיְהוּ, הֲדָא הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים יב, ח): אַתָּה ה' תִּשְׁמְרֵם, אַתָּה ה' נְטַר אוֹרַיְתְהוֹן בְּלִבֵּהוֹן, [עפ"י (תהלים יב, ח)]: תִּנְצְרֵם מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם, מִן הַדּוֹר הַהוּא שֶׁהוּא חַיָּב כְּלָיָה, אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹפְלִין, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ בָּהֶם דֵּילָטוֹרִין הָיוּ נוֹפְלִין, הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים נז, ה): נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם, לְבָאִם זֶה אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא שֶׁהָיוּ לְבָאִים בַּתּוֹרָה. (תהלים נז, ה): אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים, זֶה דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁהָיוּ לְהוּטִין אַחַר לָשׁוֹן הָרָע. (תהלים נז, ה): בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים, אֵלּוּ אַנְשֵׁי קְעִילָה דִּכְתִיב בָּהֶם (שמואל א כג, יא): הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ. (תהלים נז, ה): וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה, אֵלּוּ הַזִּיפִים דִּכְתִיב בְּהוֹן (תהלים נד, ב): בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד וְכִי מָה הַשְּׁכִינָה עוֹשָׂה בָּאָרֶץ (תהלים נז, ב): רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים, סַלֵּק שְׁכִינָתְךָ מִבֵּינֵיהוֹן. אֲבָל דּוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב כֻּלָּן עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הָיוּ, וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן דֵּילָטוֹרִין הָיוּ יוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה וְנוֹצְחִין, הוּא שֶׁעוֹבַדְיָה אָמַר לְאֵלִיָּהוּ (מלכים א יח, יג): הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי וגו' וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם, אִם לֶחֶם לָמָּה מָיִם, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַמַּיִם קָשִׁים לוֹ לְהָבִיא יוֹתֵר מִן הַלֶּחֶם, וְאֵלִיָּהוּ מַכְרִיז בְּהַר הַכַּרְמֶל וְאוֹמֵר (מלכים א יח, כב): אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי, וְכָל עַמָּא יָדְעֵי וְלָא מְפַרְסְמֵי לְמַלְכָּא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמְרוּ לוֹ לַנָּחָשׁ מִפְּנֵי מָה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת, אָמַר לָהֶם מִפְּנֵי שֶׁפָּרַצְתִּי גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הַנָּחָשׁ פָּרַץ גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם תְּחִלָּה לְפִיכָךְ נַעֲשָׂה סְפֶּקָלָטוֹר לְכָל פּוֹרְצֵי גְדֵרוֹת. אָמְרוּ לוֹ לָמָּה אַתָּה נוֹשֵׁךְ, מָה אַתָּה מוֹעִיל, אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל, זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל, וְאַתְּ נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית. אָמַר לָהֶם (קהלת י, יא): אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ, אֶפְשָׁר דַּאֲנָא עָבֵיד כְּלוּם אֶלָּא אִם מִתְאֲמַר לִי מִן עֲלִיּוּתָא. אָמְרוּ לוֹ לָמָּה אַתָּה נוֹשֵׁךְ בְּאֵבֶר אֶחָד וְאַרְסְךָ מְהַלֵּךְ בְּכָל הָאֵבָרִים, אָמַר לָהֶם וְלִי אַתֶּם אוֹמְרִים (קהלת י, יא): אֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, דְּיָתֵיב בְּרוֹמִי וְקָטֵל בְּסוּרְיָא, בְּסוּרְיָא וְקָטֵל בְּרוֹמִי. וְלָמָּה קוֹרֵא שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלשָׁה, הָאוֹמְרוֹ, הַמְּקַבְּלוֹ וְהַנֶּאֱמַר עָלָיו. עוֹבָדָא הֲוָה בִּגְבַר דַּהֲוַת לֵיהּ כַּלָּה בִּישָׁא וַהֲוַת צְמִידָה אֲמָרָה לִשָּׁן בִּישׁ, וַהֲוָה מְפַיֵּס יָתָהּ תְּרֵין זִמְנִין בְּיוֹמָא, חַד בְּרַמְשָׁא וְחַד בְּצַפְרָא, אֲמַר לָהּ אֲנָא בָּעֵי מִינָךְ דְּלָא תֵימְרִין לִשַּׁן בִּישׁ, מָה עֲבָדַת אֲזָלַת וַאֲמָרַת לְבַעֲלָהּ הָדֵין אֲבוּךְ בָּעֵי לְשַׁמָּשָׁא יָתִי, וְאִי לֵית אַתְּ מְהֵימַנְתְּ לִי עוּל אָתֵית לְרַמְשָׁא וְאַתְּ מַשְׁכַּח יָתֵיהּ יָתֵיב וּמְפַיֵּס לִי, אָזַל וּרְצַד עֲלוֹי וְחָמָא יָתֵיהּ קָאֵים גָּחִין וְסָיַח יָתָהּ. אֲמַר כְּבָר מִלָּא קוּשְׁטָן, מָה עֲבַד מְחָא לַאֲבוֹי וּקְטָלֵיהּ. אוֹבִילִין יָתֵיהּ לְדִינָא וְאִתְחַיַּיב קָטוֹלִין, וּלְהַהִיא אִנְתְּתָא דַּאֲמָרַת עַל אֲבוֹי לָשׁוֹן הָרָע וְאִיתְחַיְיבָא קָטוֹלִין, וְאִשְׁתַּכַּח לִשָּׁנָא קָטֵל תְּלָתֵיהוֹן. וּבִימֵי שָׁאוּל הָרַג אַרְבָּעָה, דּוֹאֵג שֶׁאָמַר, שָׁאוּל שֶׁקִּבְּלוֹ, אֲחִימֶלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, אַבְנֵר לָמָּה נֶהֱרַג, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַבְנֵר נֶהֱרַג עַל שֶׁעָשָׂה דָמָן שֶׁל נְעָרִים שְׂחוֹק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ב, יד): וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר עַל שֶׁהִקְדִּים שְׁמוֹ לְשֵׁם דָּוִד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ג, יב): וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּיו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ, וְהָכֵי כָּתַב לֵיהּ מֵאַבְנֵר לְדָוִד. וְרַבָּנָן אָמְרוּ עַל יְדֵי שֶׁהָיָה לוֹ לְשָׁאוּל לְהִתְפַּיֵּס בְּדָוִד וְלֹא הִנִּיחוֹ אַבְנֵר, שֶׁאָמַר לוֹ דָּוִד (שמואל א כד, יא): וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי, מִן גְּלַגּוֹי דִּידָךְ בְּסִירָה הוּעֲדָה, כַּד אָתוֹן לַמַּעֲגָל. אָמַר לוֹ (שמואל א כו, יד): הֲלוֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר, בַּכָּנָף אָמַרְתָּ בְּסִירָה הוּעֲדָה, חֲנִית וְצַפַּחַת בְּסִירָה הוּעֲדוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל יְדֵי שֶׁהָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּשָׁאוּל עַל נוֹב וְלֹא מִחָה.