Bibbia Ebraica
Bibbia Ebraica

Midrash su Salmi 89:20

אָ֤ז דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָ֡זוֹן לַֽחֲסִידֶ֗יךָ וַתֹּ֗אמֶר שִׁוִּ֣יתִי עֵ֭זֶר עַל־גִּבּ֑וֹר הֲרִימ֖וֹתִי בָח֣וּר מֵעָֽם׃

Allora hai parlato in vista dei tuoi devoti e hai detto: 'Ho posto aiuto a uno che è potente; Ho esaltato uno scelto dal popolo.

ויקרא רבה

רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה סָבָא פָּתַח (תהלים פט, כ): אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וגו', מְדַבֵּר בְּאַבְרָהָם שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּדִבּוּר וּבְחָזוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית טו, א): אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר. לַחֲסִידֶךָ (מיכה ז, כ): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם. (תהלים פט, כ): וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, שֶׁהָרַג אַרְבָּעָה מְלָכִים בְּלַיְלָה אֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יד, טו): וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה וגו', אָמַר רַבִּי יִצְחָק וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם רוֹדֵף הֲרוּגִים, דִּכְתִיב (תהלים פט, כ): וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹרֵג וְאַבְרָהָם רוֹדֵף (תהלים פט, כ): הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם, זֶה אַבְרָהָם שֶׁהָיָה בָּחוּר מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז): אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם. דָּבָר אַחֵר, אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ, מְדַבֵּר בְּדָוִד שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּחָזוֹן וּבְדִבּוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב, ז, יז): כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד. לַחֲסִידֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פו, ב): שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי. וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִלְחָמוֹת עָשָׂה דָּוִד, וְרַבָּנָן אָמְרֵי שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה, וְלָא פְּלִיגֵי, מַאן דְּאָמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְצָרְכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמַאן דְּאָמַר שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה, חָמֵשׁ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְצָרְכֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם, זֶה דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וגו'. דָּבָר אַחֵר, אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן, זֶה משֶׁה, שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּדִבּוּר וּבְחָזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ח): פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וגו'. לַחֲסִידֶיךָ, שֶׁהָיָה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ח): תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ. וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר, אַתְיָא כִּי הַהִיא דְּאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מַשּׂוֹי שֶׁקָּשֶׁה לְאֶחָד נוֹחַ לִשְׁנַיִם, קָשֶׁה לִשְׁנַיִם נוֹחַ לְאַרְבָּעָה, אוֹ שֶׁמָּא מַשּׂוֹי שֶׁקָּשֶׁה לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא נוֹחַ לְאֶחָד, כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין לִפְנֵי הַר סִינַי וְאוֹמְרִים (דברים ה, כב): אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ, וּמשֶׁה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַדִּבּוּר עַצְמוֹ וְחָיָה, תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן שֶׁמִּכֻּלָּם לֹא קָרָא הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שיר השירים רבה

רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר פָּתַח (משלי ב, ד): אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וגו', אִם אַתָּה מְחַפֵּשׂ אַחַר דִּבְרֵי תוֹרָה כַּמַּטְמוֹנִים הַלָּלוּ, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָרְךָ. מָשָׁל לְאָדָם אִם מְאַבֵּד סֶלַע אוֹ כִילָרִין בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, הוּא מַדְלִיק כַּמָּה נֵרוֹת, כַּמָּה פְּתִילוֹת, עַד שֶׁיַּעֲמֹד עֲלֵיהֶם, וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אֵלּוּ שֶׁהֵם חַיֵּי שָׁעָה שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה אָדָם מַדְלִיק כַּמָּה נֵרוֹת וְכַמָּה פְּתִילוֹת עַד שֶׁיַּעֲמֹד עֲלֵיהֶם וְיִמְצָאֵם, דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁהֵם חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם כַּמַּטְמוֹנִים הַלָּלוּ, הֱוֵי: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וגו'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִיָּמַי לֹא קְדָמַנִּי אָדָם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא הִנַּחְתִּי שָׁם אָדָם וְיָצָאתִי, פַּעַם אַחַת הִשְׁכַּמְתִּי וּמָצָאתִי הַזַּבָּלִים וְתַבָּנִים, וְאָמַרְתִּי: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה', אֲנַחְנוּ לֹא נִזְבָּלִים וְלֹא נִתְבָּנִים, אֲפִלּוּ כַּתַּבָּנִים אֲפִלּוּ כַּזַּבָּלִים, מִכָּאן תְּנֵינָא הָיָה רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר, זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, טָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, קְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים, תְּחִיַּת הַמֵּתִים מְבִיאָה לִידֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב. זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, כ): וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ. נְקִיּוּת לִידֵי טָהֲרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יב, ח): וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה. טָהֲרָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, יט): וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ. קְדֻשָּׁה לִידֵי עֲנָוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טו): כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָֹּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. עֲנָוָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב, ד): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'. יִרְאַת חֵטְא לִידֵי חֲסִידוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, כ): אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ. חֲסִידוּת לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לִידֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, יד): וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם. תְּחִיַּת הַמֵּתִים לִידֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא. אָמַר רַבִּי מַתְנָא, מַה שֶּׁעָשָׂת חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ עָשָׂת עֲנָוָה סַנְדָּל לַעֲקֵבָהּ. מַה שֶּׁעָשָׂת חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיא, י): רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה', עָשָׂת עֲנָוָה סַנְדָל לַעֲקֵבָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב, ד): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'. תְּחִיַּת הַמֵּתִים עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ב, ה): אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת [קדושים] [אלהים תמצא], זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לְבֻלְיוֹטוֹס שֶׁהָיָה גָּדֵל בְּבֵיתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לֵיהּ הַמֶּלֶךְ שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ, אָמַר הַבֻּלְיוֹטוֹס אִם שׁוֹאֵל אֲנִי כֶּסֶף וְזָהָב הוּא נוֹתֵן לִי, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, הוּא נוֹתֵן לִי, אָמַר הֲרֵינִי שׁוֹאֵל בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְהַכֹּל בִּכְלָל. כָּךְ (מלכים א ג, ה): בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ, אָמַר שְׁלֹמֹה אִם אֶשְׁאַל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת הוּא נוֹתֵן לִי, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת הַחָכְמָה, וְהַכֹּל בִּכְלָל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ג, ט): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹמֹה חָכְמָה שָׁאַלְתָּ לְךָ, וְלֹא שָׁאַלְתָּ עשֶׁר וּנְכָסִים וְנֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ, חַיֶּיךָ הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ, וְעַל יְדֵי כָךְ עשֶׁר וּנְכָסִים אֶתֶּן לָךְ, מִיָּד (מלכים א ג, טו): וַיִּקַּץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק חֲלוֹם הָיָה עוֹמֵד עַל כַּנּוֹ, חֲמוֹר נוֹהֵק וְהוּא יוֹדֵעַ מַה נּוֹהֵק, צִפּוֹר מְצוֹצֵי וְהוּא הָיָה יוֹדֵעַ מַה מְּצוֹצֵי, מִיָּד (מלכים א ג, טו): וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלָיִם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִכָּאן שֶׁעוֹשִׂין סְעוּדָה לְגָמְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּלַמֵּד תּוֹרָה בָּרַבִּים זוֹכֶה שֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁכָּךְ עָשָׂה שְׁלֹמֹה שֶׁלָּמַד וְשָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאָמַר שְׁלשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, וְקֹהֶלֶת, וְשִׁיר הַשִּׁירִים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מדרש תנחומא

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד (משלי כט, כג). כָּל מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר שְׂרָרָה, שְׂרָרָה בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ. וְכָל מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִשְּׂרָרָה, שְׂרָרָה רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו. שָׁאוּל בָּרַח מִן הַשְּׂרָרָה בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לִמְלֹךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּה' הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ, וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים (ש״א י, כב). מַהוּ אֶל הַכֵּלִים. כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ דְּבַר הַמְּלוּכָה, אָמַר לָהֶם: אֵינִי רָאוּי לְמַלְכוּת, אֶלָּא שָׁאֲלוּ בָּאוּרִים וְתֻמִּים אִם אֲנִי רָאוּי. וְאִם לָאו, הַנִּיחוּ אוֹתִי. מִיָּד וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּה'. מִיָּד הֶחְבִּיא אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁשָּׁאֲלוּ בָּאוּרִים וְתֻמִּים. וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים. וְכֵן שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הַכֵּלִים, אֵלּוּ אוּרִים וְתֻמִּים. וְהַבּוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה, הַשְּׂרָרָה רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה' כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם הַזֶּה (ש״א י, כד). וַאֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל רָדַף אַחַר הַשְּׂרָרָה, וְהַשְּׂרָרָה בָּרְחָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּלֵךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה אֶל אֲחֵי אִמּוֹ וְגוֹ' (שופטים ט, א), וְהָרָגָם כֻּלָּם עַל אֶבֶן אַחַת וּמָלַךְ עַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם. וּלְבַסּוֹף, וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים רוּחַ רָעָה בֵּין בַּעֲלֵי שְׁכֶם וּבֵין אֲבִימֶלֶךְ, וְהָרְגָה אוֹתוֹ אִשָּׁה. וּמֹשֶׁה בָּרַח מִן הַשְּׂרָרָה. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַתָּה לֵךְ וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה (שמות ג, י), וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח (שמות ד, יג). אָמַר רַבִּי לֵוִי, שִׁבְעָה יָמִים הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַתֶּה לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה לְשָׁלְחוֹ. וְהוּא מְשִׁיבוֹ, שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל וְגוֹ' (שמות ד, י). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ שֶׁסּוֹפְךָ לֵילֵךְ. כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ וְאָמַר כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלַח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדוּנִי (שמות ט, א), אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע, מִי ה' (שמות ה, ב). הִתְחִיל מֹשֶׁה אוֹמֵר, אֲנִי כְּבָר עָשִׂיתִי שְׁלִיחוּתִי. הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָשַׁבְתָּ לְךָ, בֹּא דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם (שמות ו, יא). וְכֵן עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, לֵךְ אֶל פַּרְעֹה (שמות ז, טו), הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַּרְעֹה (שמות ח, טז), לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה. לַסּוֹף הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, וֶהֱבִיאָם אֶל הַמִּדְבָּר, וְהוֹרִיד לָהֶם אֶת הַמָּן, וְהֶעֱלָה לָהֶם אֶת הַבְּאֵר, וְהִגִּיז לָהֶם אֶת הַשְּׂלָו, וְעָשָׂה אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְאָמַר, מִכָּאן וָאֵילָךְ מַה יֵּשׁ לִי לַעֲשׂוֹת. עָמַד וְיָשַׁב לוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, יֵשׁ לִי מְלָאכָה גְּדוֹלָה מִכָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ. יֵשׁ לְךָ לְלַמֵּד לְיִשְׂרָאֵל טֻמְאָה וְטָהֳרָה, לְהַזְהִירָן הֵיאַךְ יִהְיוּ מַקְרִיבִין בָּנַי קָרְבָּן לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן. מֹשֶׁה בָּרַח מִן הַשְּׂרָרָה וְרָדְפָה אַחֲרָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד (משלי כט, כג), זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: וּתְחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ (תהלים ח, ו). וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. אָמַר דָּוִד, אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם (תהלים פט, כ). אַף עַל פִּי שֶׁדִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן וְצִוָּהוּ עַל עֵץ הַדַּעַת, הוּא לְעַצְמוֹ הָיָה בָּעוֹלָם. וְכֵן נֹחַ, אַף עַל פִּי שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ, הוּא הָיָה תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו. וְכֵן אַבְרָהָם וְכֵן יִצְחָק וְכֵן יַעֲקֹב, יְחִידִים בָּעוֹלָם הָיוּ. אֲבָל מֹשֶׁה, כַּמָּה צַדִּיקִים הָיוּ עִמּוֹ, שִׁבְעִים זְקֵנִים וּבְצַלְאֵל וְחוּר וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְהַנְּשִׂיאִים, וְלֹא קָרָא אֶלָּא לְמֹשֶׁה. הֱוֵי, הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: לוּלֵי מֹשֶׁה בְּחִירוֹ (תהלים קו, כג).
Ask RabbiBookmarkShareCopy

תנחומא בובר

Disponibile solo per i membri Premium

מדרש תנחומא

Disponibile solo per i membri Premium

מדרש משלי

Disponibile solo per i membri Premium

תנחומא בובר

Disponibile solo per i membri Premium
Versetto precedenteCapitolo completoVersetto successivo