Quotation_auto su Salmi 89:20

ויקרא אל משה. רבי תנחום בר חנילאי פתח ברכו ה' מלאכיו אלו הנביאים שנאמר וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים וכן הוא אומר ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים וגו'. ודכוותה ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים וכי מלאך היה והלא פנחס היה ולמה קרא אותו מלאך אלא בשעה שהיתה רוח הקודש שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים, ורבנן אמרין אשתו של מנוח מה היתה אומרת לו (הנה נא) איש אלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד כסבורה בו שהוא נביא ואינו אלא מלאך. אמר ר' יוחנן מבית אב שלהן נקראו הנביאים מלאכים הדא הוא דכתיב (ויען [ויאמר] חגי מלאך ה' במלאכות ה' אתה למד שהנביאים נקראו מלאכים שנאמר ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו בנוהג שבעולם משאוי שקשה לחד נוח לשנים ולשנים נוח לארבעה או שמא משאוי שקשה לששים רבוא נוח לאחד, כל ישראל עומדין לפני הר סיני ואומרים אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלהינו עוד ומתנו ומשה שמע קול הדבור לעצמו וחיה. תדע לך שהוא כן שמכולן לא קרא הדבור אלא למשה לכך נאמר ויקרא אל משה. ללמדך שגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת שמלאכי השרת השרת אינן יכולין לשמוע קולו אלא עומדין ונרתעין ונבהלין והצדיקים יכולין לשמוע קולו שנאמר וה' נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו אלו המלאכים שנאמר מחנה אלהים זה. ומי קשה מהם הצדיקים שנאמר כי עצום עשה דברו. עשה דברו זה משה שאמר לו עשה משכן ונזדרז ועשאו והיה עומד מבחוץ שהיה מתירא לבוא שנאמר ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד וגו'. וכתיב כי ענן ה' על המשכן וגו', אמר הקב"ה אינו דרך שיהא משה שנצטער במשכן עומד בחוץ ואני מבפנים אלא הריני קורא אותו שיכנס לכך נאמר ויקרא אל משה הוי גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו, אם תאמר כשהיה מדבר עם משה בקול נמוך היה מדבר לפיכך היה יכול לשמוע, לא היה מדבר אלא בקול מתן תורה ששמעו ישראל קולו ומתו בדבור ראשון דכתיב אם יוספים אנחנו וגו' וכן הוא אומר נפשי יצאה בדברו. מנין שבקול מתן תורה היה מדבר שנאמר וישמע את הקול קול המתפרש בכתובים קול ה' בכח קול ה' בהדר קול ה' שובר ארזים שמא תאמר ישראל היו שומעין את הקול מבחוץ תלמוד לומר וישמע הוא היה שומא. וכי מאחר שבקול גבוה היה מדבר למה לא היו שומעין, לפי שגזר הקב"ה על הדבור שיצא וילך אצל משה עשה לו הקב"ה שביל עד שמגיע למשה ולא נשמע לכאן ולכאן שנאמר לעשות לרוח משקל לכך נאמר ויקרא אל משה, זה שאמר הכתוב כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב, רבי תנחום אמר רחק ממקומך שנים ושלשה מושבות שיאמרו לך עלה ואל תעלה ויאמרו לך רד. זה שאמר הכתוב גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד כל מי שבורח מן השררה השררה רודפת אחריו. שאול ברח מן השררה בשעה שבא למלוך שנאמר וישאלו עוד בה' הבא איש הלום אמר להם אין אני ראוי למלכות אלא שאלו באורים ותומים שנאמר ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים אלו אורים ותומים וכתיב כב הראיתם אשר בחר בו ה' כי אין כמוהו בכל העם. ואבימלך בן ירובעל רדך אחר השררה וברחה ממנו שנאמר וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם, משה ברח מן השררה בשעה שאמר לו הקב"ה ועתה לכה ואשלחך אל פרעה וגו' ויאמר בי ה' שלח נא ביד תשלח לא איש דברים אנכי וגו' אמר לו הקב"ה חייך סופך לילך כיון שהלך ואמר כה אמר ה' אלהי העברים וגו' אמר אותו רשע מי ה' אשר אשמע בקולו אמר משה כבר עשיתי שליחותי הלך וישב לו אמר לו הקב"ה ישבת לך בוא דבר אל פרעה וכן על כל דבר ודבר לך אל פרעה השכם בבקר. לסוף הוציאם ממצרים וקרע להם את הים הוריד להם את המן העלה להם את הבאר הגיז להם את השלו והקיפן ענני כבוד ועשה את המשכן, אמר מכאן ואילך מה יש לי לעשות עמד וישב לו. אמר לו הקב"ה חייך יש לך מלאכה גדולה מכל מה שעשית ללמד לבני טומאה וטהרה ולהזהירן היאך יהו מקריבין קרבן לפני הוי ושפל רוח יתמוך כבוד זה משה שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו לכך נאמר ויקרא אל משה. זה שאמר הכתוב אז דברת בחזון לחסידיך אף על פי שדבר הקב"ה עם אדם הראשון ועם נח ואברהם ויצחק ייעקב הן היו יחידים בעולם, אבל משה כמה צדיקים היו שבעים זקנים בצלאל ואהרן ובניו והנשיאים ולא קרא מכולם אלא למשה הוי אומר הרימותי בחור מעם ה' משה שנאמר לולי משה בחירו.