וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַ֤יֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃
그것을 각각 떼로 나눠 종들의 손에 맡기고 그 종들에게 이르되 나보다 앞서 건너가서 각 떼로 상거가 뜨게 하라 하고
קדושת לוי
והיה כי יפגשך עשו אחי ושאלך למי אתה וכו'(בראשית לב, יח). דהכלל בתחילת התקרבות האדם לה' שיצר הרע מתגבר עליו יחשוב לו שבעבודתו לה' יגיע לו טובות עולם הזה גם כן ובזה מוכנע היצר הרע שלא לקטרג אותו על דבקותו בה' ואחר כך כשכבר מדבק עצמו בה' אז עבודתו רק לעשות נחת רוח ליוצרו ולא לטובת עולם הזה. וזה והיה כי יפגשך עשו אחי ושאלך למי, דהיינו היצר הרע שמכונה בשם עשו שיפגוש במלאכי יעקב שהם מחשבות קדושות של יעקב שממנו נבראו מלאכים והוא יקטרג למחשבות אנה תלך. ואמרת לעבדך ליעקב, אנו מלאכי יעקב שבאמצעות מעשים הטובים אנו נבראים ואל תקטרג ליעקב על מעשיו הטובים, כי מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו, שגם לך נוגע הטוב שבאמצעות מעשיו הטובים יגיע לו עולם הזה שעולם הזה היא מנחת היצר הרע:
אגרא דכלה
"ורוח תשימו בין עדר וכו' (בראשית לב יז). תיבת "רוח נמסר ב' במסורה. דין ורוח תשימו וכו'. ואידך באסתר (ד יד) "רוח והצלה יעמוד ליהודים. הוא שדרשו רז"ל (ב"ר פע"ה י"ג) שבזה שצוה לעשות רוח בין עדר לעדר, הוא רמז שלא יהיו הצרות בגלות תכופות זו לזו בכדי שיוכלו לסבול, על כן מניחין להם ריוח בין גזירה לגזירה. וזהו ורוח תשימו וכו', ובזה רוח והצלה יעמוד ליהודים: