신명기 12:31의 주석

לא תעשון כן ליי' אלהיכם וגו'. אמרו רז"ל מכאן אזהרה לנותץ אבן מן המזבח ולמוחק את השם. אמנם לפי האמת האזהרה היא שלא יקצצו בנטיעות כדרך הגוים. וכן אמרו רבותינו ז"ל אמר רבי ישמעאל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין המזבחות אלא שלא תעשה כמעשיהם ועל כן אומר כי אם אל המקום כי שם יתייחד הכבוד בתפארת עוזו וזהו לשום את שמו שם כתרגומו לאשראה שכינתיה וזהו לשכנו תדרשו לראות פני האדון יי' כי שם משכן השכינה ואמרו רז"ל כל דרישות שאתה דורש לא יהיו אלא לשכנו של המקום כלומר לשכינת ייחודו ומטעם זה אמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה והטעם כמו שאמרו רבותינו ז"ל ונטיל ברכאן בחשאי והוציא אזהרה זו בלשון ראיה מכח מדת הדין. וטעם ושמחת לפני יי' אלהיך כי בהתברך בה שכינה ראוי לשמחה כמו שאמרו רז"ל בפרק קמא דתעניות לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה צדיקים לאורה ישרים לשמחה שנאמר אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה (תהלים צז יא). וטעם פן תעזוב את הלוי יש בו סוד לפי דעתי והטעם אף על פי שאמרתי לך עבודת הגוים השמר לך שלא תעזוב מדת הדין הנרמזת בלוי להפרידה מן הבנין ולא תהא מחשבתך זזה מייחוד הכל. וטעם כל ימיך על אדמתך כטעם כל הנחלים הולכים אל הים (קהלת א ז') והזהיר שכל ימי בראשית יהיו על האדמה שלא תהיה יבשה והבן זה. וטעם וזבחת כאשר צויתיך ידוע מדברי רבותינו ז"ל שנצטוה משה על רוב אחד בעוף וכו' ולפי הפשט הטעם שנבחר המקום ההוא לשחיטה כדי שיצא הדם דרך שם כמו שאמרו רבותינו ז"ל שזב חטהו וכשנשחטנה אנחנו לא תחול עליה רוח הטומאה כמו בנבילה שמיתתה היתה ברוח הטומאה:

גם יובן בס"ד בו תדבקון ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רשב"י בסוד אותיות ח"ט שיש שתי צנורות אחד ימיני ואחד שמאלי וצנור הימני הוא קודש וזה נקרא ט' וצנור השמאלי חול שהוא ממותרות השמונה מלכים שמלכו לפני מלך מלך לבני ישראל ובני חת שהיו אצל מערת המכפלה יצאו מצנור החול לכך נקראו בני חת וכאשר לפעמים מתערבין קדש עם חול אז שתי הצנורות הם אותיות ח"ט כי שם מגיע החט וכאשר יתגבר הצנור הימני על השמאל יקרא טוב וכאשר יתגבר השמאלי על הימני יקרא ח"ט כי זה לעומת זה עשה ה' עכ"ד זלה"ה יע"ש נמצא בתגבורת הימני על השמאלי אז אות ח' שהיא צנור השמאלי תהיה אותיות ב"ו ואז הצירוף הוא טוב משא"כ להפך תשאר ח' כמו שהיא ואז הצירוף הוא ח"ט וישראל כאשר עושין רש"מ אין להם דבקות באות ח' שבה יהיה צירוף ח"ט כמו בני ח"ת אלא דבקותם תהיה בצירוף טו"ב שאות ח' תהיה אותיות ב"ו וז"ש אותו תראו ואז ב"ו תדבקון באותיות ב"ו שהוא צירוף טו"ב ולא באות ח' שהוא צירוף ח"ט:

כי גם את בניהם. "גַּם" – לְרַבּוֹת אֶת אֲבוֹתֵיהֶם וְאִמּוֹתֵיהֶם; אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֲנִי רָאִיתִי גוֹי שֶׁכְּפָתוֹ לְאָבִיו לִפְנֵי כַלְבּוֹ וַאֲכָלוֹ (ספרי):