히브리어 성경
히브리어 성경

신명기 28:63의 주석

וְ֠הָיָה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְהוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֮ וּלְהַרְבּ֣וֹת אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃

이왕에 여호와께서 너희에게 선을 행하시고 너희로 번성케 하시기를 기뻐하시던 것 같이 이제는 여호와께서 너희를 망하게 하시며 멸하시기를 기뻐하시리니 너희가 들어가 얻는 땅에서 뽑힐 것이요

פענח רזא

והי' כאשר שש וגו' כן ישיש וגו', ישיש לא נאמר שהוא ית' אינו שש בפורענותם אבל אחרים משיש, ובדברים האלה יש רמז לקץ גלותינו והוא מכוון עם הכתוב בדניאל, ומעת הוסר התמיד לתת שקוץ שומם אלף ומאתים ותשעים דזהו שכתוב כאן כאשר שש ה' עליכם להטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש וגו' כלומר שתגלו כמנין השנים שהטיב אתכם דהיינו להרבות אתכם זה זמן היותכם במצרים דכתיב בי' ויפרו וירבו וגו' שהוא ת' שנה, ולהטיב אתכם זה זמן המדבר וא"י עד שחרב בית ראשון שהיתה שכינתו בקרבכם שהוא תת"צ שנה, מיציאת מצרים עד בנין הבית ת"ף כדכתיב ויהי בארבע מאות ושמונים וגו' בנה שלמה וגו', ות"י שנה שעמד הבית הרי בין הכל עם ת' של מצרים אלף ר"צ שנים כמספר הנזכר בפסוק שבדניאל הנזכר, וכן הוא מכוון עם הפ' למועד מועדים וחצי שפי' כך שבזה הפסוק יחשוב מצרים ת"ל שנה כפסוק ומושב ב"י וגו' ארבע מאות ושלשים וגו'. וע"ז קאמר מועד מועדים וגו', מועד כלומר מועד צאתך ממצרים, זמן אותו הגלות תקח מועדים, כלומר כפול דהיינו תת"ס שנה, כלומר שממועדים ר"ל מב"פ כזה תעשה מועד וחשבון זמן אחר, ואח"כ וחצי, כלומר ועוד חצי הכפל הזה שהוא ת"ל שיהי' בין הכל אלף ר"צ, וה"ה דהמ"ל ג"פ ת"ל אלא שבא לסתום הדברים, וכן פי' של עידן ועידנין ופלג עידן, וכן כונת הושע בפסוק וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים, וענתה לשון מעון, שתדור ותגור בגלות האחרון כימי גלות נעוריה, כלומר בגלות ראשון שהוא של מצרים דהיינו ת' שנה, וכיום עלותה מארץ מצרים, כלומר כזמן שמיציאה עד החורבן בית ראשון שכולו זמן עלייה עד שבאה לגלות שני דהיינו בין הכל אלף ר"צ כנז', הרי שהקץ רמוז בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים, והקץ האחר שבדניאל דכתיב אשרי המחכה וגו' נרמז בוילך כאשר נבאר שם בעז"ה. הנה ההפרש שביניהם הוא מ"ה שנים, כי לסוף אלף ומאתים ותשעים יבא הגואל ב"ב ואחר מ"ה לביאתו יהי' נכבש כל העולם תחת י"ד ע"ם ה' אל"ה ותשקוט כל הארץ, ולכך נאמר שם אשרי וגו', אבל לא נודע מהיכן מתחיל המספר לשנדע מתי יכלה, כאשר קרה בשל מצרים שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים ד' מאות שנה ואז הי' הוא בן ע' שנה דהיינו ל' שנה קודם לידת יצחק, והנה יש שמנאום מאותה שעה וטעו בה בל' שנים יצאו בני אפרים ונהרגו ויש מי שמנאו מירידתם למצרים, ויש מהתחלת השיעבוד, וכולם טעו ולא נודע האמת עד שיצאו שאז ידעו למפרע שמלידת יצחק התחיל החשבון וכן בגלות בבל שכתוב לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד וגו', חשב בלשצר וטעה, אחשוורוש וטעה, דניאל וטעה, כדאיתא במגילה ככה בגלותינו הארוך הזה שמא החשבון מתחיל משעת ביטול התמיד בימי הורקנוס ואריסתובלוס שהעלו להם חזיר כדאיתא בסוטה והיינו מעת הוסר התמיד או שמא משמלך הורדוס, שלא הי' ראוי למלוך על ישראל, או שמא לאיזה דבר מאוחר משעה שגלו, ולעת קץ כשיבא משיח במהרה בימינו יוודע מהיכן התחיל כאשר אירע במצרים, והוא שכתוב בדניאל עד עת קץ יתבררו ויתלבנו, פי' שהדברים יתלבנו ויוודעו למפרע, ג"ן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מאור ושמש

והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם וכו' כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם וכו' והנה כבר הקדמנו אשר בכל הקללות רומזים בהם ברכות הרבה ונוכל לומר ע"פ מה שמצינו על פסוק בכל צרתם לו צר שהוא נכתב לא וקרינון לו ופירושו שכאשר כביכול הצרה מגעת עדיו יתברך אז ממילא מתבטלת ונעשה לא צר כי השי"ת עוז וחדוה ממקומו והשמחה אי אפשר שתהיה אלא א"כ נשכחה הצרה וא"כ מפני אשר בכל צרתם אז מפני זה נעשה לא צר ומסתלקות הצרה וזה שהבטיח לנו השי"ת שכאשר שש להטיב לנו כן ישיש וכו' ותהיה השמחה בעת אשר תהי' ח"ו גזירה על ישראל להשמידך. וא"כ אם לא אפשר שתסיר השמחה מלפניו יתברך שכן הבטיחנו ממילא מתבטלת הגזירה שהרי בכל צרתם לו צר ואין מקום לשמוח כשישראל בצרה וכמו שפירשו בזוהר חדש על פסוק גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתובה וכו'. יעלם ה' עד השמידך ופירושו שמלת יעלם הוא לשון העלמה והסתרה שהשי"ת יתסר אותם עד השמידך פי' כי הלא הבטיחנו השי"ת על ידי נביאיו כי כאשר השמים וכו' כן יעמוד זרעכם ושמכם וכו' וכן הרבה מקראות המורין ע"ז. וזהו דבר בלתי אפשרי שתהיה כלה בעדת ה' ואם כן מוכרח הדבר שיהיו הקללות נעלמים לעולם ועד וע"פי דרך זה אף אנו נאמר בפי' הפסוק שהבטחנו השי"ת שגם בעת השמד לא תסור השמחה מלפני כבודו יתברך ועי"ז בלתי אפשרי להרע לישראל מפני אשר בכל צרתם לא צר והשם יתברך משותף בצרתן של ישראל ומוכרח הוא שיתבטלו כל הגזרות מעל עמו ישראל.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

רש"י

כן ישיש ה'. אֶת אוֹיְבֵיכֶם עליכם להאביד וגו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אבן עזרא

프리미엄 회원 전용

העמק דבר

프리미엄 회원 전용

מזרחי

프리미엄 회원 전용

תורה תמימה על התורה

프리미엄 회원 전용

שפתי חכמים

프리미엄 회원 전용

צרור המור

프리미엄 회원 전용

רא"ש

프리미엄 회원 전용

תולדות יצחק

프리미엄 회원 전용

גור אריה

프리미엄 회원 전용

מדרש לקח טוב

프리미엄 회원 전용

הדר זקנים

프리미엄 회원 전용

דעת זקנים

프리미엄 회원 전용

אבי עזר

프리미엄 회원 전용

רש"י

프리미엄 회원 전용

אבן עזרא

프리미엄 회원 전용

העמק דבר

프리미엄 회원 전용

העמק דבר

프리미엄 회원 전용

העמק דבר

프리미엄 회원 전용
이전 절전체 장다음 절