이사야 3:14의 주석

ד"א אלהים לשון דיין. שנא' אלהים לא תקלל (שמות כב כז). כי במשפט העמידו על מנת שיקבלו ישראל את התורה. שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה לג כה). ואומר כי אלהי משפט ה' (ישעיה ל יח). כי אלהים שופט (תהלים נ ו). כי לשון אלהים לא יבא כי אם על משפט. והיינו דאמר ר' חזקיהו מאי דכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה (שם עו ט). בתחלה יראה. שמא לא יקבלו ישראל את התורה. ולבסוף שקטה. אבל באומות העולם תמצא ה' ידין עמים (שם ז ט). ה' למשפט שמתו (חבקוק א יב). וכאלה רבות. שמהפכין מדת הרחמים למדת הדין. וישראל בשעה שחוטאין כתיב ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו (ישעיה ג יד). אבל בזמן שעושין רצונו כתוב אל רחום וחנון (שמות לד ו). מהפכין מדת הדין למדת רחמים. רחום וחנון ה' (תהלים קג ח). חנון ורחום ה' (שם קיא ד). וכל מי שיבא להקשות. יפשפש וימצא כי כולם נכוחים למבין.

ה' במשפט יבוא עם זקני עמו. שהי' להם למחות, ולעכו"ם אומר אתם בערת' את כרמי אני קצפתי מעט ואתם עזרתם לרעה:

ה' במשפט יבוא, שיבוא במשפט לפני השופטים עם זקני עמו ושריו, לבקש עליהם דין ולערוך טענותיו נגדם, אל הזקנים (שהם המדריכים במצות שבין אדם למקום), יאמר והלא ואתם בערתם הכרם, שישראל מצד היחוס שבינם לה' נמשלו לכרם (לקמן ה'), ופרי הכרם הם המעשים הטובים, ואתם נוטרי הכרם עוד בערתם וקלקלתם אותו ואל השרים (שהם המדריכים בדברים שבין אדם לחברו), יאמר אתם הממונים להציל עשוק מיד עושקו, אצל מי נמצא גזילת העני?