וּבָתֵּ֣י הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אֵין־לָהֶ֤ם חֹמָה֙ סָבִ֔יב עַל־שְׂדֵ֥ה הָאָ֖רֶץ יֵחָשֵׁ֑ב גְּאֻלָּה֙ תִּהְיֶה־לּ֔וֹ וּבַיֹּבֵ֖ל יֵצֵֽא׃
그러나 성벽이 둘리지 아니한 촌락의 가옥은 나라의 전토 일례로 물러주기도 할 것이요 희년에 돌려 보내기도 할 것이니라
רש"י
ובתי החצרים. כְּתַרְגּוּמוֹ "פַּצְחִין" — עֲיָרוֹת פְּתוּחוֹת מֵאֵין חוֹמָה, וְיֵשׁ הַרְבֵּה בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, "הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶם" (יהושע י"ג), "בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם" (בראשית כ"ה):
מזרחי
הרי הן כשדות הגגאלין עד היובל. פי' כשדה אחוזה דכתיב ביה והשיגה ידו ונמצא כדי גאולתו וחשב את שני ממכרו וגו' ושב לאחוזתו אימתי שהשיגה ידו עד היובל ולא עד שנה בלבד כבתי ערי חומה דכתיב בהו ימים תהיה גאולתו ולא יותר:
תורה תמימה על התורה
ובתי החצרים. אלו הן בתי החצרים, שני חצרים של שני בתים, אע"פ שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון הרי הן כבתי חצרים קסהבתי החצרים הם בתי עיירות פרזות באין חומה מוקפת להם מסביב, ונראה דלכן נקראו בשם בתי חצרים יען שמפני היותן פרזות הן פרוצות ופתוחות כמו בתי החצרים שבשדה העשויים עבור עובדי השדה, ומטעם זה הוקשו דין בתי החצרים לדין שדה אחוזה כפי שיתבאר בסמוך. ואמנם יתכן שלפעמים גם אם העיר מוקפת חומה דינה בכל זאת כעיר שאינה מוקפת חומה, והיינו שאין בהעיר שיעור חצרים ובתים הראויים להיות בעיר, ובאופן כזה אין העיר נקרא עיר רק כפר, ושיעור זה הוא שיהיה בה לא פחות משלש חצרות ובכל חצר ב' בתים, ואם פחות מזה – נקרא כפר או חצר אע"פ שמוקפת חומה, ויליף זה מלשון ובתי החצרים, דסתם רבים שנים, והיינו אם יש רק שני חצרים של שני שני בתים נקרא כפר, וזו היא כונת הדרשה שלפנינו והסמוכה. ובגמרא פריך ואימא בית וחצר, ר"ל הלא י"ל דלכן אמר בתי מפני שהם שני בתים בית אחד לכל חצר, ומשני א"כ לכתוב רחמנא חצרים, ואי משום דהו"א חצר בלא בית משמע, זה אינו, דההיא קרפף מקרי.
.
(שם ל"ג ב')
(שם ל"ג ב')