이사야 26:2의 Kabbalah

ובגין דכל מאן דאשתדל באורייתא בהאי עלמא, זכי דיפתחון ליה כמה תרעין לההוא עלמא, כמה נהורין. בשעתא דינפוק מהאי עלמא, היא אקדימת קמיה, ואזלא לכל נטורי תרעין, מכרזת ואומרת, פתחו שערים ויבא גוי צדיק. אתקינו כרסיין לפלניא עבדא דמלכא. דלית חדו לקב"ה אלא מאן דאשתדל באורייתא, כ"ש ב"נ דמתער בליליא לאשתדלא באורייתא, דהא כל צדיקייא דבגנתא דעדן, צייתין לקליה, וקב"ה משתכח בינייהו, כמה דאוקמוה היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני.

אבל מאן דאיהו טוב, כל אלין נטירין אינון לממריה, וקטיגור נעשה סניגור, וייעלון ליה לטוב הגנוז, ויימרון ליה, מרנא, הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים, בעי לאעלא קדמך, אמר לנו, פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה. ההוא טוב הגנוז יימא לון, פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי אהבה, או בהאי תרעא דאיהי תשובה. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה, פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'.

וכד ישראל לתתא, משמרין לאתבא אמן, לכוונא לבייהו כמה דאצטריך, כמה פתחין דברכאן פתיחן ליה לעילא, כמה טבאן משתכחין בכלהו עלמין, כמה חדו בכלא. מאי אגר להו לישראל דגרמין האי. אגר להו בעלמא דין, ובעלמא דאתי. בעלמא דין בשעתא דעאקין להו, ומצלן צלותא קמי מאריהון, קלא מכרזא בכלהו עלמין, פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים אל תקרי אמונים, אלא אמנים. פתחו שערים, כמה דישראל פתחין להו תרעין דברכאן, כך השתא פתחו שערים, ותתקבל צלותהון מאינון דעאקין להו.