시편 60:7의 미드라쉬

גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל. עֶשֶׂר קְרָנוֹת הֵן, קַרְנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, קַרְנוֹ שֶׁל יִצְחָק, קַרְנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, קַרְנוֹ שֶׁל משֶׁה, קַרְנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, קַרְנָהּ שֶׁל כְּהֻנָּה, קַרְנָהּ שֶׁל לְוִיָה, קַרְנָהּ שֶׁל נְבוּאָה, קַרְנוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, קַרְנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים קַרְנוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. קַרְנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה, א): כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן. קַרְנוֹ שֶׁל יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יג): נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו, קַרְנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, יז): וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו. קַרְנוֹ שֶׁל משֶׁה, דִּכְתִיב (שמות לד, כט): כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. קַרְנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, דִּכְתִיב (חבקוק ג, ד): קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ. קַרְנָהּ שֶׁל כְּהֻנָּה, דִּכְתִיב (תהלים קיב, ט): קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד. קַרְנָהּ שֶׁל לְוִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כה, ה): כָּל אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן חֹזֶה הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי הָאֱלֹהִים לְהָרִים קָרֶן. קַרְנָהּ שֶׁל נְבוּאָה, דִּכְתִיב (שמואל א ב, א): רָמָּה קַרְנִי בַּה'. קַרְנוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב (תהלים כב, כב): וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי, קַרְנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמח, יד): וְיָרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים קַרְנוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, י): וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֶם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ. וְכֻלָּן הָיוּ נְתוּנוֹת בְּרֹאשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ נִטְּלוּ מֵהֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: גָּדַע בָּחֳרִי אַף כֹּל קֶרֶן יִשְׂרָאֵל, וְנִתְּנוּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ז, כ): וְעַל קַרְנַיָּא עֲשַׂר דִי בְרֵאשַׁהּ וְאָחֳרִי דִי סִלְקַת וּנְפַלָה מִן קֳדָמַהּ תְּלָת, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר מִנַּהּ מַלְכוּתָא עַשְׂרָה מַלְכִין יְקֻמוּן וְאָחֳרָן יְקוּם אַחֲרֵיהֹן וְהוּא יִשְׁנֵא מִן קַדְמָיֵא וּתְלָתָה מַלְכִין יְהַשְׁפִּל. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִירָן לִמְקוֹמָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עה, יא): וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק, הַקְּרָנוֹת שֶׁגִּדַּע צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵימָתַי הוּא מַחְזִירָן לִמְקוֹמָם, לִכְשֶׁיְּרוֹמֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קֶרֶן מְשִׁיחוֹ, דִּכְתִיב (שמואל א ב, י): וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ. הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר כֵּיוָן שֶׁגָּרְמוּ עֲוֹנוֹת וְנִכְנְסוּ שׂוֹנְאִים בִּירוּשָׁלַיִם, נָטְלוּ גִּבּוֹרֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכָפְתוּ יְדֵיהוֹן לַאֲחוֹרֵיהוֹן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (תהלים צא, טו): עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, כָּתַבְתִּי בַּתּוֹרָה, וְעַכְשָׁיו בָּנַי שְׁרוּיִין בְּצַעַר וַאֲנִי בְּרֶוַח, כִּבְיָכוֹל הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ, וּלְבַסּוֹף גִּלָּה אוֹתָהּ לְדָנִיּאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל יב, יג): וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ, אָמַר לוֹ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְתָנוּחַ. אָמַר לוֹ וַהֲנָחָה לְעוֹלָם, אָמַר לוֹ וְתַעֲמֹד, אָמַר לוֹ עִם מִי, עִם הַצַּדִּיקִים אוֹ עִם הָרְשָׁעִים, אָמַר לוֹ לְגֹרָלְךָ, עִם הַצַּדִּיקִים, אָמַר לוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים אוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִין, אָמַר לוֹ לְקֵץ הַיָּמִין, אוֹתָהּ יָמִין שֶׁהִיא מְשֻׁעְבֶּדֶת קֵץ נָתַתִּי לִימִינִי. גָּאַלְתִּי אֶת בָּנַי גָּאַלְתִּי אֶת יְמִינִי, וְהוּא שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים ס, ז): לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.

ד"א ימינך ה' נאדרי בכח. במגלת איכה כתיב השיב אחור ימינו (איכה ב ג). רוצה לומר כשלא רצו לשמוע התורה שניתנה מימינו נעשו למס וזכות התורה חזרה לאחור, וכשמקיימים ישראל את התורה זכותה תעמוד אפילו לתחיית המתים, שנאמר ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין (דניאל יב יג), והישועה היא בימין, שנאמר הושיעה ימינך וענני (תהלים ס ז):

אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶּשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה, וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ. יְשַׁעְיָה אָמַר, שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֶּה אִישׁ (ישעיה סו, ג). מִי שֶׁהוּא גּוֹנֵב שׁוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְשׁוֹחֲטוֹ, כְּאִלּוּ לִבְעָלָיו הוּא שׁוֹחֵט. דָּבָר אַחֵר, שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֶּה אִישׁ. עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן, הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת, וַעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת. מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת, וַעֲבוֹדָה בַּכֹּהֲנִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי שֶׁהוּא מַקְרִיב שׁוֹר חוּץ מֵאֹהֶל מוֹעֵד, כְּמַכֵּה אִישׁ, כְּאִלּוּ נֶפֶשׁ שׁוֹחֵט, שֶׁנֶּאֱמַר: דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפַךְ. וְכָל מִי שֶׁהוּא שׁוֹחֵט בַּמִּשְׁכָּן, יְכַבְּדֵנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי (תהלים נ, כג). וּמַה שָּׂכָר אֲנִי פּוֹרֵעַ לוֹ. כְּשֶׁאָבִיא הַיְשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל, הוּא זוֹכֶה לִרְאוֹת בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׂם דֶּרֶךְ, אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים (שם). אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, כָּל יְשׁוּעָה שֶׁבָּאָה לְיִשְׂרָאֵל, הִיא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה וְגוֹ', וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי (שם צא, טו-טז). אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְאָמַרְתָּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְּצָרָה, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי (שם ס, ז). שֶׁאִם אַתָּה עוֹנֶה אוֹתָנוּ, הַיְשׁוּעָה שֶׁלְּךָ הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָנוּ (שם פ, ג). שֶׁלֹּא תְּהֵא הַיָּמִין לְאָחוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ (איכה ב, ג). אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה הַכֹּהֵן בְּרַבִּי, רְאֵה מַה כְּתִיב: גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַיִם הִנֵּה מַלְכֵּךָ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשַׁע הוּא (זכריה ט, ט). צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ אֵין כְּתִיב, אֶלָּא צַדִּיק וְנוֹשַׁע הוּא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אִמְרוּ לְבַת צִיּוֹן הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא (ישעיה סב, יא). מוֹשִׁיעֵךְ בָּא אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא יִשְׁעֵךְ. כִּבְיָכוֹל, הוּא נוֹשַׁע. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל (שמות יד, ל), וַיּוֹשַׁע כְּתִיב כָּאן. כִּבְיָכוֹל, עִם יִשְׂרָאֵל הוּא נִגְאָל. וְכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִגְאָלִין, כְּאִלּוּ הוּא נִגְאָל. אָמַר רַבִּי אַמִּי, מֹשֶׁה מְקַלֵּס לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָּמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה' (דברים לג, כט). עַם הוֹשַׁע בַּה' אֵין כְּתִיב, אֶלָּא עַם נוֹשַׁע בַּה'. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ סְאָה שֶׁל חִטִּין שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מַהוּ עוֹשֶׂה מֵהֶן, נוֹתֵן מָעוֹת וּפוֹדֶה אוֹתָן. כָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּמַה הֵם נִפְדִּין. כִּבְיָכוֹל בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: עַם נוֹשַׁע בַּה'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הֱיִיתֶם נוֹשָׁעִים עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם. בְּמִצְרַיִם, עַל יְדֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. בִּימֵי סִיסְרָא, עַל יְדֵי בָּרָק וּדְבוֹרָה. בַּמִּדְיָנִים, עַל יְדֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּוֹשַׁע גַּם הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל (שופטים ג, לא). וְכֵן עַל יְדֵי שׁוֹפְטִים. וְעַל יְדֵי שֶׁהָיוּ בָּשָׂר וָדָם, הֱיִיתֶם חוֹזְרִין וּמִשְׁתַּעְבְּדִין. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא, אֲנִי בְּעַצְמִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם וְשׁוּב אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים (ישעיה מה, יז).