민수기 4:37 미드라시: במדבר רבה

וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה אֶת בְּנֵי הַקְּהָתִי וגו' (במדבר ד, לד), מַה צָּרִיךְ נְשִׂיאִים כָּאן, וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אָמַר לוֹ לְמשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ בְּמִנְיַן הַלְּוִיִם, לָמָּה עָשָׂה כֵן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר משֶׁה, אַחַר שֶׁהַנְּשִׂיאִים הָיוּ עִמִּי בְּמִנְיַן כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּתֵימָא (במדבר א, ד): וְאִתְּכֶם יִהְיוּ וגו', לֹא אֶעֱשֶׂה לָהֶם חֲלִישׁוּת דַּעַת וְאוֹלִיכֵם עִמִּי לְמִנְיַן הַלְוִיִּם, וּמִנַּיִן שֶׁכֵּן הוּא, אַתָּה מוֹצֵא אַחַר מִנְיַן יִשְׂרָאֵל כְּתִיב (במדבר א, מד): אֵלֶּה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד וגו', אֲבָל אַחַר מִנְיַן הַלְוִיִּם אֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁיַּזְכִּיר שָׁם נְשִׂיאִים אֶלָּא (במדבר ד, לז) (במדבר ד, מא) (במדבר ד, מו): אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁנְּשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מָנוּ הַלְוִיִּם עַל פִּי הַדִּבּוּר, אֶלָּא משֶׁה הוֹלִיכָם עִמּוֹ כְּדֵי לַחְלֹק לָהֶם כָּבוֹד.

מִבֶּן שְׁלשִׁים וגו' (במדבר ד, לה), מִכָּאן אָמְרוּ (משנה אבות ה-כא): בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ. (במדבר ד, לו): וַיִּהְיוּ פְקֻדֵיהֶם לְמִשְׁפְּחֹתָם וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָאָרוֹן הָיָה הוֹרֵג בִּבְנֵי קְהָת, שֶׁכְּשֶׁמְנָאָם מִבֶּן חֹדֶשׁ הָיוּ שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת, וּכְשֶׁמְּנָאָן מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה לֹא נִמְצְאוּ שְׁלִישׁ. (במדבר ד, לז): אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַנְּשִׂיאִים לֹא מָנוּ עִמָּהֶם מִפִּי הַדִּבּוּר, שֶׁאֵין מַזְכִּיר כָּאן נְשִׂיאִים. (במדבר ד, לז): עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, הֵם עָשׂוּ עַל פִּי ה' כְּשֵׁם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִמּוֹ בִּבְנֵי קְהָת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ד, א ב): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר, נָשׂא אֶת רֹאשׁ וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיַד משֶׁה, שֶׁמּשֶׁה אָמַר לְאַהֲרֹן, לְפִי שֶׁאַהֲרֹן נִתְמָעֵט מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמשֶׁה.

וּפְקוּדֵי בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וגו' (במדבר ד, לח), כְּשֵׁם שֶׁמָּנָה לִבְנֵי קְהָת עַל פִּי ה' כָּךְ מָנָה לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן. (במדבר ד, לט): מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וגו', בְּאֹהֶל מוֹעֵד הָיוּ פְּסוּלִים מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּלְהַלָּן, אֲבָל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ נִפְסָלִים אֶלָּא בַּקּוֹל. (במדבר ד, מ): וַיִּהְיוּ פְּקֻדֵיהֶם וגו', זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְפִי שֶׁלֹא הָיוּ מִטּוֹעֲנֵי הָאָרוֹן לְפִיכָךְ לֹא חָסְרוּ מִמִּנְיַן הָרִאשׁוֹן שְׁנֵי שְׁלִישִׁים אֶלָּא הָיוּ מֵאָה וּשְׁלשִׁים יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ. (במדבר ד, מא): אֵלֶּה פְקוּדֵי מִשְׁפְּחוֹת וגו', לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בְּמִנְיַן הַקְּהָתִים בְּנֵי קְהָת, וּכְתִיב בָּהֶן הַקְּהָתִי כְּשֵׁם שֶׁאָמוּר בִּבְנֵי גֵּרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי, לְפִי שֶׁמִּנְיָנָם הָיָה לְשֵׁם טְעִינַת הָאָרוֹן צֵרַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁמוֹ עִמָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹא יִכְלוּ, ה"א בְּרֹאשׁוֹ וְיו"ד בְּסוֹפוֹ הֲרֵי יָ"הּ, לוֹמַר יָ"הּ יַצִּילֵם מִמִּיתָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, יט): לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם. (במדבר ד, לח): אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה', לָמָּה לֹא נֶאֱמַר בְּמִנְיַן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּיַד משֶׁה, כְּשֵׁם שֶׁאָמוּר בְּמִנְיַן בְּנֵי קְהָת, לְפִי שֶׁבִּבְנֵי קְהָת אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִם משֶׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְכִּיר לְאַהֲרֹן בְּרֹאשׁ הַמִּנְיָן עַל דַּעַת כֵּן שֶׁיִּמְנֶה כָּל הַלְוִיִּם עִם משֶׁה, אֲבָל משֶׁה מִשֶּׁשָּׁמַע שֶׁבְּמִנְיַן בְּנֵי קְהָת הִזְכִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַהֲרֹן וְלֹא הִזְכִּירוֹ עוֹד, לֹא בְּמִנְיַן בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וְלֹא בְּמִנְיַן בְּנֵי מְרָרִי, חָשַׁב משֶׁה בְּדַעְתּוֹ וְאָמַר לְכָךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִמִּי לִבְנֵי קְהָת, מִפְּנֵי שֶׁעַל יָדוֹ נַעֲשֵׂית כָּל מַשָֹּׂאָם וְכָל עֲבוֹדָתָם, אֲבָל עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי שֶׁאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עַל יָדוֹ, אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּמְנֶה עִמִּי, לְכָךְ אָמַר לוֹ לְאַהֲרֹן שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי קְהָת עִמּוֹ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְכָךְ כְּתִיב בְּמִנְיַן בְּנֵי קְהָת (במדבר ד, לז): עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה, אֲבָל כְּשֶׁבָּא לִמְנוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לֹא אָמַר לוֹ משֶׁה לְאַהֲרֹן בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי גֵרְשׁוֹן עִמּוֹ, אֶלָּא חָלַק לוֹ כָּבוֹד, לְפִי שֶׁהָיָה אָחִיו הַגָּדוֹל וְהוֹלִיכוֹ עִמּוֹ וְצֵרְפוֹ עִמּוֹ לַמִּנְיָן, לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר בְּיַד משֶׁה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה שֶׁיִּמְנֶה אַהֲרֹן עִמּוֹ כָּל הַלְוִיִּם, וּלְדַעַת כֵּן הִזְכִּיר אַהֲרֹן בְּרֹאשׁ הַמִּנְיָן, לְפִי שֶׁלֹא אָמַר לוֹ משֶׁה לְאַהֲרֹן שֶׁיִּמְנֶה בְּנֵי גֵרְשׁוֹן עִמּוֹ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִסֵּר כָּאן בְּיַד משֶׁה.