창세기 25:31 미드라시: 베레시트 라바 및 고전 자료

אמר לו, מימיך לא למדת קריאת שמע ולא תפלה ולא ברכת המזון? אמר לו לאו. אמר לו עמד ואלמדך שלשתן. ישב והיה בוכה. אמר לו, בני, מפני מה אתה בוכה? אמר לו, שאני מבקש ללמד תורה. והיה אומר לו שתי הלכות כל ימי השבוע, והיה חוזר לו עליהן ומדבקן. עשה שמונה ימים ולא טעם כלום עד שעלה ריח פיו לפני רבן יוחנן בן זכאי, והעמידו מלפניו. ישב והיה בוכה. אמר לו מפני מה אתה בוכה? אמר לו, מפני שהעמדתני מלפניך כאדם שמעמיד מלפניו מכה שחין. אמר לו, בני, כשם שעלה ריח פיך מלפני, כך יעלה ריח חקי תורה מפיך לשמים. אמר לו, בני, בן מי אתה? אמר לו בן הורקנוס אני. אמר לו, והלא בן גדולי עולם אתה, ולא היית מגיד לי! אמר לו, חייך, היום אתה סועד אצלי. אמר לו, כבר סעדתי אצל אכסניא שלי. אמר לו, ומי הוא אכסניא שלך? אמר לו, רבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן.

ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי (שם לא), א"ל בכורה אתה מבקש, מבקש אתה חלקי של עולם הבא, א"ל איני יודע אם יש לך חלק לעולם הבא, אבל מכור לי הבכורה שהיא מפרסמת כיום. מכרה כיום אמר ר' אחא מי שהוא יודע (להשיב) [לחשב] כראוי לא נטלו ישראל בעולם הזה אלא אלף שנים, שיומו של הקב"ה אלף שנים הן, שנאמר כי אלף שנים (תהלים צ ד).

קַח אֶת הַלְוִים וגו' (במדבר ג, מה), אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לָמָּה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְדוֹת בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל בַּלְּוִיִּם, שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ הַבְּכוֹרוֹת מְשַׁמְּשִׁין עַד שֶׁלֹא עָמַד שֵׁבֶט לֵוִי, כְּמָה שֶׁשָּׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ (גמרא זבחים קיב-ב): עַד שֶׁלֹא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת וַעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וּמִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת וַעֲבוֹדָה בַּכֹּהֲנִים, וְתֵדַע לָךְ שֶׁהָיוּ הַבְּכוֹרוֹת מַקְרִיבִים עַד שֶׁלֹא עָמַד שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, טֹל מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה בְּכוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכֵיוָן שֶׁקֵּרַב קָרְבָּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סט, לב): וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס, לָבַשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כא): וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם, בִּגְדֵי שֶׁבַח הָיוּ, וְהָיוּ הַבְּכוֹרוֹת מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם מְסָרָן לְשֵׁת, שֵׁת מְסָרָן לִמְתוּשֶׁלַח, כֵּיוָן שֶׁמֵּת מְתוּשֶׁלַח מְסָרָן לְנֹחַ, עָמַד נֹחַ וְהִקְרִיב קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ח, כ): וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וגו', מֵת נֹחַ וּמְסָרָן לְשֵׁם, וְכִי שֵׁם הָיָה בְּכוֹר וַהֲלוֹא יֶפֶת הָיָה בְּכוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י, כא): אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל, וּמִפְּנֵי מָה מְסָרָן לְשֵׁם מִפְּנֵי שֶׁצָּפָה נֹחַ שַׁלְשֶׁלֶת הָאָבוֹת עוֹמֶדֶת מִמֶּנּוּ. וְתֵדַע לְךָ שֶׁשֵּׁם הָיָה מַקְרִיב שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יח): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם וגו', וְכִי כְּהֻנָּה לוֹ נִתְּנָה וַהֲלוֹא לֹא נִתְּנָה כְּהֻנָּה אֶלָּא מִשֶּׁעָמַד אַהֲרֹן, מַהוּ שֶׁהוּא אוֹמֵר כָּאן: וְהוּא כֹהֵן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַקְרִיב כַּכֹּהֲנִים. מֵת שֵׁם וּמְסָרָהּ לְאַבְרָהָם, וְכִי אַבְרָהָם הָיָה בְּכוֹר, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה צַדִּיק נִמְסְרָה לוֹ הַבְּכוֹרָה וְהִקְרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יג): וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. מֵת אַבְרָהָם וּמְסָרָהּ לְיִצְחָק, עָמַד יִצְחָק וּמְסָרָהּ לְיַעֲקֹב, וְכִי יַעֲקֹב בְּכוֹר הָיָה, אֶלָּא שֶׁאַתְּ מוֹצֵא שֶׁנְּטָלָהּ יַעֲקֹב מִן עֵשָׂו בְּעָרְמָה, אָמַר לוֹ (בראשית כה, לא): מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי, אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא עַל חִנָּם אָמַר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו שֶׁהוּא יִמְכֹּר לוֹ אֶת הַבְּכוֹרָה לָאו, אֶלָּא שֶׁהָיָה יַעֲקֹב מְבַקֵּשׁ לְהַקְרִיב וְלֹא הָיָה יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹא הָיָה בְּכוֹר, אָמַר עֵשָׂו מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִן הַבְּכוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, לב): הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וגו', בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְנַבֵּא עָלָיו יְחֶזְקֵאל וְאָמַר לוֹ (יחזקאל לה, ו): אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדֳּפֶךָ, וְכִי שׂוֹנֵא הָיָה עֵשָׂו אֶת הַדָּם הֲרֵי כַּמָּה צַדִּיקִים הָרַג הֲרֵי כַּמָּה חֲסִידִים הָרַג וְהוּא אוֹמֵר: אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדֳּפֶךָ, אֶלָּא אָמַר לוֹ אִם לֹא דַּם הַקָּרְבָּן שָׂנֵאתָ, שֶׁהָיָה בְּכוֹר וְהַבְּכוֹרוֹת מַקְרִיבִין, לְפִיכָךְ וְדָם יִרְדֳּפֶךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כֵּיוָן שֶׁלָּקַח יַעֲקֹב אֶת הַבְּכוֹרָה הִתְחִיל מַקְרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לה, א): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וגו' וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ וגו', וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁהִקְרִיב משֶׁה בְּסִינַי הַבְּכוֹרוֹת הֵן הִקְרִיבוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, ה): וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מַהוּ נַעֲרֵי, הַבַּחוּרִין שֶׁבַּבְּכוֹרוֹת, וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹא הָיָה אָדָם מַקְרִיב אֶלָּא הַבְּכוֹרוֹת, וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, אָמְרוּ יָבוֹאוּ הַבְּכוֹרוֹת וְיַקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ו): וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים, אָמַר לָהֶם הָאֱלֹהִים אֲנִי נָתַתִּי פְּרוֹקוֹפִּי לַבְּכוֹרוֹת, וְעָשִׂיתִי אוֹתָן גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם, וְכָפְרוּ בִּי וְעָמְדוּ וְהִקְרִיבוּ לִפְנֵי הָעֵגֶל, הֲרֵי אֲנִי מוֹצִיא אֶת הַבְּכוֹרוֹת וּמַכְנִיס אֶת בְּנֵי לֵוִי, לְפִיכָךְ אָמַר הָאֱלֹהִים לְמשֶׁה שֶׁיִּמְנֶה אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, טו): פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי מִי לְחָשְׁךָ שֶׁהוֹצִיא הָאֱלֹהִים אֶת הַבְּכוֹרוֹת מִן הַקָּרְבָּן וְהִכְנִיס אֶת בְּנֵי לֵוִי, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, מה): קַח אֶת הַלְוִיִּם, תַּחַת מִי, תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי ה', אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְטַרְפְּסִיטֵיס שֶׁל מְדִינָה שֶׁנִּמְצָא אַחֲרָיו דָּבָר שֶׁל זֵיטֵמָא, יָדַע הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לָאִפַּרְכּוֹס שֶׁלּוֹ הוֹצֵא אוֹתוֹ וְהַכְנֵס אַחֵר תַּחְתָּיו, אַף עַל פִּי כֵן נִמְצָא אוֹתוֹ הַשֻּׁלְּחָנִי חַיָּב קְטַבְלִיטוֹן, אָמַר הַמֶּלֶךְ מִי שֶׁיּוֹרֵשׁ מְקוֹמוֹ יִפְרַע עָלָיו מַה שֶּׁהוּא חַיָּב. כָּךְ הַבְּכוֹרוֹת הָיוּ גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם וְעָמְדוּ וְהִקְרִיבוּ לִפְנֵי הָעֵגֶל, אָמַר הָאֱלֹהִים יֵצְאוּ הַבְּכוֹרוֹת וְיִכָּנְסוּ בְּנֵי לֵוִי, אַף עַל פִּי כֵן הָיוּ הַבְּכוֹרוֹת חַיָּבִין כְּלָיָה, אָמַר הָאֱלֹהִים יָבוֹאוּ בְּנֵי לֵוִי וְיִפְדוּ אוֹתָן, לְפִיכָךְ אַתָּה מוֹצֵא הַלְוִיִּם פּוֹדִין אֶת הַבְּכוֹרוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קַח אֶת הַלְוִיִּם וגו'. וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם, כִּי פְּטוּרִים כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם לִפְדוֹת בְּכוֹרֵיהֶם מִבְּכוֹר אָדָם וּמִבְּכוֹר חֲמוֹר דְּאִתְקַשׁ לִבְכוֹר אָדָם, דִּכְתִיב (במדבר יח, טו): אַךְ פָּדֹה תִּפְדֶּה וגו' וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה, אֲבָל מִבְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה לֹא, אֶלָּא קָדוֹשׁ הוּא. מַהוּ וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי ה', נֶאֱמָן אֲנִי לְשַׁלֵּם לָהֶם שָׂכָר טוֹב עַל שֶׁקִּדְּשׁוּ שְׁמִי בָּעֵגֶל.