בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר׃
내 혼아 그들의 모의에 상관하지 말지어다 내 영광아 그들의 집회에 참여하지 말지어다 그들이 그 분노대로 사람을 죽이고 그 혈기대로 소의 발목 힘줄을 끊었음이로다
שני לוחות הברית
זהירות גדול ועצום נפלא צריך להיות בענין החרם ואפילו כשנעשה החרם בעבירה, כל שכן וק"ו החרם הנעשה על איזה תיקון וקיום. צא ולמד האיך היה זהירות גדול בחרם שעשו השבטים שלא לגלות ענין יוסף ולא נודע הדבר, ואף הקב"ה לא גילה ליעקב כי שתפו השכינה עמהם, רק סמוך למיתתו של יעקב כשהוכיח בניו ובירכם אז גילה רוח הקודש ליעקב כדי שיוכיחם סמוך למותו, ואמר (בראשית מט, ה-ז) שמעון ולוי וגו', עקרו שור, ארור אפם [וגו'], כי סמוך למותו עת תוכחה ועת ברכה ולא אירר רק אפם, והוכיחם ואח"כ בירכם, ויוסף לא גילה לאביו מעולם שאחיו מכרוהו:
יערות דבש
ולכן בני דעה הרימו מכשול זה מקרבכם להיות ח"ו לבב סורר לכם ואחרי חז"ל תלכו כסומא נשען על פקח כי המה היו לנו לעינים והעיקר לרומם קרן תורה ולחזק ידי ת"ח כי אם אין גדיים אין תיישיים חס ושלום וגם להסיר קנאה ונהיה לעם אחד כמאמר יעקב הקבצו בני יעקב שתהיו לאחדים ואמרתי מה שאמר יעקב (בראשית מט ו) בסודם אל תבוא נפשי זה מעשה זמרי כי ידוע מ"ש האר"י ז"ל כי זמרי נתגלגל בר' עקיבא וכזבי באשת טורנוסרופס הרשע ולכך נתגיירה ולקחה ר"ע כי ראויה לו לזמרי רק שאכל פגה ולכך בראותה שחק ובכה כי שחק שישאנה ובכה על גלגול הקודם שהיתה מגפה בישראל שמתו עבורו כ"ד אלפים והם היו תלמידי ר"ע (יבמות סב ע"ב) וגם ידוע מה שכתב האר"י ז"ל כי בר"ע היתה נפש יעקב ולכך נקרא עקיבא אותיות יעקב ותקן נפש דאדם הראשון במותו ולכך נתעצב אדה"ר במותו כי מאתו הגיע לו זה (ע"ז ה סוכה לה ע"ב) ולהיות כי יעקב ידע זה ברוח הקודש כי נפשו תבא בגלגול עם נשמת זמרי התפלל שלא יבא אז באותו פעם בימי זמרי פן חס ושלום יהיה נגרר בתר נשמתו לרוע רק יהיה אח"כ בימי ר"ע וזהו בסודם אל תבא נפשי דייקא והבן ובאמת זכות ר"ע שהוא נפש יעקב היה מגין על תלמידים כ"ד אלף לבל ימותו פעם כפעם רק הואיל שהיה ביניהם פירוד ויעקב צוה הקבצו וכו' וא"כ היה מול צוואת יעקב ולכך אף יעקב לא הגין עליהם ולכן השמרו נא מקנאה וראו להתדבק בתלמיד חכם והשמרו מכל דבר רע וביחוד מענין חתנים וכלות ואני שואל על שאלת המטרוניתא במדרש (ב"ר פ"ז ח) אפשר יוסף עומד בכל חומו בן י"ז שנים ולא חטא הראה לה ספר בראשית מעשה ראובן ובלהה מעשה יהודה ותמר ואם המקום לא כיסה עליהם איך כיסה על יוסף ויש להבין בממה נפשך האמינה הך מטרוניתא דברי תורה או כפרה בהן אם האמינה מה צורך לרוב הצעת דבריהם התורה העידה על יוסף שלא חטא כדכתיב (בראשית לט י) ולא שמע אליה לשכב אצלה וכו' ואם כפרה בתורה מה יועיל ראיה מראובן ויהודה כיון שכפרה בתורה ולא האמינה בתורה:
שני לוחות הברית
ב' קשה הם שתפו השכינה עמהם, והאיך נשתתפו השכינה עמהם הלא יעקב אבינו הוא בשר ודם אמר (בראשית מט, ו) בסודם אל תבא נפשי, במעשה זמרי. בקהלם אל תחד כבודי, במחלקותו של קרח, ולא רצה להיות שמו נזכר שם: