וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֙יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת׃
마시우기를 다하고 가로되 당신의 약대도 위하여 물을 길어 그것들로 배불리 마시게 하리이다 하고
משך חכמה
ותאמר גם לגמליך אשאב, למדנו שהאדם צריך לחוש לעצמו ושמירתו על עצמו ולאליעזר אחר שבקש הגמיאיני נא נתנה לו. אבל בהמות משום צער בע"ח מוטל על אחר כמו על הבעלים ומזה למדנו הלכה דקוצץ אדם ע"י עצמו, אבל אינו קוצץ ע"י בהמתו מפני שאין בה דעת ומשנה ערוכה היא בסוף הפועלים. ולכן נתנה להם אף שלא ביקש ומה שלא ביקש מפני שאין דרך ארץ להטריח חבירו עבור בהמותיו ופשוט.