וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃
여호와 하나님이 그 사람을 이끌어 에덴 동산에 두사 그것을 다스리며 지키게 하시고
צרור המור על התורה
וע"ד הפשט רמז באלו הנהרות שהשם ברא את האדם ישר והניחו במבחר המקומות שהוא ג"ע שהוא מקום נהרים יאורים. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ואחר שיוצא מעדן מסתמא הם מים טובים מים חיים כמוזכר במסכת תמיד שאלכסנדרוס מוקדון הגיע לנהר אחד שיצא מעדן ואצרו שם הדגים לאכול וניתן בהם חיות. ועכ"ז מצד החילוק והפירוד של בני אדם עושים קצתם מים מלוחים מים עבים כבדים מזיקים לשותים ומעבים שכלם ומטפשים אותם. וזהו ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. לפי שאין טוב אלא באחד. ולכן קרא שם הנהר האחד פישון מגדל טיפשים לפי שמימיו אינן זכות כ"כ ולכן לא כתב בכאן שם הנהר האחד אלא שם האחד לפי שלא יהיו מימיו זכים ומאירים. ולכן אמר בו אשר שם הזהב שנמשכים אחר הגוף והחמדה. ושם הנהר השני גיחון שהיו מימיו טובים ומאירים אלא שסובב את כל ארץ כוש שהם פתאים בשר חמורים בשרם. ושם הנהר הג' חדקל לפי שהיו מימיו חדים וקלים וכמו שאמרו יש מים מגדלים טפשים ויש מים מגדלים חכמים וזהו ההולך קדמת אשור. והנהר הרביעי הוא פרת שמימיו טובים וזכים מגדלי חכמים כאומר' אוירא דארעא דישראל מחכים מצד זכות המים וזכות האויר. ויקח ה' את האדם ויניחהו בגן עדן כדי להחכימו באופן שלא ישתה מימי הנהרות. ועכ"ז לא הועיל לו כלום ונתפתה מאשה אחת ונצחהו ולכן התחיל לצוותו לראות אם יעמוד על משמרתו או אולי ילך לאכול מעץ החיים:
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר כי חולת אהבה אני אמר ר' לוי משל לבן מלך שעמד מחליו אמר פדגוגו ילך לו לאסכולי אמר המלך עדיין לא באה זיו של בני והוא הולך לו לאסכולי אלא יתעדן בני שנים ושלשה חדשים במאכל ובמשתה ואחר כך הוא הולך לאסכולי. כך כיון שיצאו ישראל ממצרים היו ראויין לקבל את התורה והיו בהן בעלי מומין משעבוד וטיט ולבנים. אמר הקב"ה עדיין לא באן זיון של בני והן מקבלין את התורה אלא יתעדנו בני שנים ושלשה חדשים בבאר ומן ובשלו ואחר כך מקבלין את התורה אימתי בחדש השלישי. ר' אבין פתח הלא כתבתי לך שלשים ומשלשין אמר ר' אלעזר שלא יהיו דברי תורה בעיניך כפרוזדגמא ישנה אלא כפרוזדגמא חדשה שהכל רצים לקראתה. שלישים שלשום כתיב וכן הוא אומר ביום הזה באו מדבר סיני, וכן הוא אומר ה' אלקיך מצוך לעשות. ר' שמואל בר יצחק שלישים גבורים כמה דאת אמר ושלשים על כלו. אמר ר' שמואל בר נחמני דברי תורה נמשלו כזיין מה זיין זה מתקיים לבעליו כך אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שעמל בהן כל צרכן, מה טעם רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ר' יודן אמר פיפיות תורה בכתב ותורה בעל פה. ורב נחמן אמר פה פיות חרב שהיא אוכלת משני צדדיה נותנת חיים בעולם הזה ובעולם הבא . רבי אומר כי היו שרי קודש ושרי האלקים גוזרין על העליונים והן עושין ועל התחתונים והן עושין. אמר רבי חייא גבורים הן דברי תורה לפרוע ממי שאינו עמל בהן על צרכן. אמר רבי אבא דברי תורה נמשלו לקונדיטון מה קונדיטון הזה יש בו יין יש בו דבש יש בו פלפלין אף דברי תורה יש בו יין שנאמר כי טובים דודיך מיין. יש בו דבש ומתוקים מדבש. יש בו פלפלין אמרת ה' צרופה. אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם ה' ואני אל. אנכי הגדתי במצרים ויגד משה לאהרן את כל דברי ה'. והושעתי בים. והשמעתי בסיני משמים השמעת דין. ואין בכם זר זה יתרו. ואתם עדי נאם ה' ואני אל. תני רבי שמעון בן יוחאי אם אתם עדי אני אל אין אתם עדי כביכול איני אל. לכל זמן זמן היה לו לאדם הראשון שיכנס לגן עדן שנאמר ויניחהו בגן עדן. וזמן היה לו שיצא שנאמר ויגרש את האדם. זמן היה לו לנח ולבניו ליכנס אל התיבה שנאמר בא אתה וכל ביתך אל התיבה. וזמן היה לו שיצא שנאמר צא מן התיבה. זמן היה לאברהם שתנתן מילה על ידו שנאמר ואתה את בריתי תשמור. וזמן היה שתמול לבניו שתי פעמים אחת במצרים ואחת במדבר. ועת לכל חפץ תחת השמים אמר ר' ברכיה חפץ שהוא למעלה מן השמים ניתן למטה ואי זו זו תורה אימתי בחדש השלישי באורח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט התורה אומרת באיזה שביל אני מצויה בדרכן של עושי צדקה. בתוך נתיבות משפט אמר רב הונא משל לסקיפסטי של מטרונא כשהיא עוברת בשוק משמטים סייף וזיין מלפניה וסייף וזיין מאחריה. כך היא התורה דינים מלפניה שם שם לו חק ומשפט ואתה תחזה מכל העם ודינים מאחריה ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם: