וְאַ֨ךְ אֶת־דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הָֽאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־נֶ֥פֶשׁ הָֽאָדָֽם׃
내가 반드시 너희 피 곧 너희 생명의 피를 찾으리니 짐승이면 그 짐승에게서, 사람이나 사람의 형제면 그에게서 그의 생명을 찾으리라
צרור המור על התורה
אחר כך ספר שבירך השם את נח ואת בניו והשליטם על החיות והתיר להם הבהמות והחיות לאכול כירק עשב שהתיר לאדם הראשון לפי שאדם הראשון היה יציר כפיו של הקדוש ב"ה. ולפי דקות שכלו ורוח בינתו לא היה ראוי שיטמטם שכלו במאכל הבהמות לפי שחייו היו חיים ארוכים וכל הנמשכים ממנו היו חזקים ויכולים לקיים עצמם בירק עשב. ואולי היה עונש מאתו יתברך בעבור חטאתו שנמשל כבהמות וכתיב ונתתי עשב בשדך לבהמתך אבל עכשיו לנח ובניו התיר להם הבשר לפי חולשת הבאים מכחו וקוצר ימיהם. וכן לפי ששלטו בעצמם ולא נמשכו אחר הבהמות רצה לתת להם מעלה במאכלם מבהמות ואסר להם בשר בנפשו דמו כי רצה להתיר גופם ולא נפשם כי הדם הוא הנפש ואע"פ שהתרתי לכם הבהמות אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש. ואמר שופך דם האדם באדם דמו ישפך לאסור הרציחה וזהו שופך דם האדם באדם אחר דמו ישפך. וכן שופך דם האדם באדם אע"פ שלא יצא דמו לחוץ דמו ישפך. וכן שופך דם האדם באדם אחר שהוא הגורם והמצוה דמו ישפך. כי עונש הגורם כעונש העושה. וכן שופך דם האדם באדם הידוע שהוא הצדיק באדם דמו ישפך. אבל הרשע הותר דמו לכל אדם. אבל הצדיק אינו כן כי בצלם אלהים עשה את האדם הידוע אבל הרשעים אינם בצלמו. וכן שופך דם האדם באדם אחר שהוא בנו או קרובו דמו ישפך כדכתיב גואל הדם הוא ימית את הרוצח. ולכן סמך ואתם פרו ורבו בענין שיהיה לכם גואל לדרוש דמכם. ולכן אמרו ביבמות כל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים ומבטל את הדמות כי הוא שופך דמו אחר שאין לו בן לדרוש דמו. וזהו ומבטל את הדמות כי האדם מוליד בדמותו ואחר שאין לו בן מבטל את הדמות כלומר מבטל דמותו. רבי עקיבא אומר כאלו ממעט את הדמות לפי שהאדם עשוי בדמות דיוקנו של הקב"ה ואחר שאין לו בנים כביכול הוא ממעט את הדמות אבל לא מבטל. ואחרים אומרים גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך בזמן שזרעך אחריך שכינה שורה עליכם אין זרעך אחריך שכינה על מי שורה על העצים או על אבנים. אחרים לא באו לחלוק כי כולם אמרו דבר אחד אבל הוא מפרש דברי רבי עקיבא שאמר כאלו ממעט את הדמות וכי מי יוכל למעט את הדמות. לזה אמר תדע היאך ממעט את הדמות שגורם לשכינה שתסתלק מישראל ובזמן שהשכינה בקרבנו יש לנו צלם ודמות ובצלו נחיה בגוים. אבל כשהשכינה מסתלקת כביכול כאלו ממעט את הדמות שבקרבנו. ולכן סמך אצל שופך דם האדם ואתם פרו ורבו:
ילקוט שמעוני על התורה
וירח ה' את ריח הניחוח אמר ר' חנינא כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו דכתיב וירח ה' את ריח, אמר רב כל שדעתו מיושבת עליו ביינו יש בו מדעת של שבעים זקנים יין נתן בשבעים וסוד נתן בשבעים, נכנס יין יצא סוד, וזה הואיל ולא יצא סודו שקול הוא כסנהדרין של ע', אמר ר' חנינא בר פפא כל שאין יין נשפך בביתו כמים אינו בכלל ברכה שנאמר וברך את לחמך ואת מימיך מה לחם נקח בכסף מעשר אף הנך דנקחין בכסף מעשר וקא קרי לה מים אי לא נשפך בביתו כמים אינה ברכה. כשם שחייב על נזקי חבירו כך חייב על נזקי עצמו מתלש בשערו מקרע בכסותו משבר את כליו מפזר מעותיו בחמתו פטור מדיני אדם ודינו מסור לשמים שנאמר ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, ר' שמעון בן אלעזר אומר מתלש בשערו מקרע את כסותו משבר את כליו מפזר מעותיו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שאלו א"ל יצרו לך עבוד עבודה זרה כך היה עושה לפי שכך הוא אומנותו של יצר הרע:
ילקוט שמעוני על התורה
מורא וחתות חזרו ורדייה לא חזרה ואימתי חזרה בימי שלמה כי הוא רודה בכל עבר הנהר תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת אפילו כדוד מלך ישראל שמת אין מחללין עליו את השבת תינוק בן יומו חי אינו צריך שמור מן הנחשים ומן החולדה שלא ינקרו את עיניו ארי רואה אותו ובורח אבל כעוג מלך הבשן שמת משמרין אותו שלא ינקרו את עיניו, כירק עשב וגו' אך בשר בנפשו אדם הראשון שלא הותר בבשר תאוה וכו' אבל בני נח וכו' ואך את דמכם לנפשותיכם, אשכח רבי יעקב בר אחא בספר אגדתא דבי רב בן נח נהרג בעד אחד בדיין אחד שלא בהתראה מפי איש ולא מפי אשה ואפילו קרוב משום ר' ישמעאל אפילו על העוברים, מנהני מילי אמר רב יהודה דאמר קרא ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש אפילו בדיין אחד, מיד כל חיה אפילו שלא בהתראה, אדרשנו אפילו בעד אחד, מיד איש ולא אשה, אחיו ואפילו קרוב, משום ר' ישמעאל אף על העוברין דכתיב שופך דם האדם באדם איזהו אדם שהוא באדם הוי אומר זה העובר, רודף שהיה רודף אחר חבירו להרגו אומר לו ראה שישראל הוא ובן ברית הוא והתורה אמרה שופף דם האדם באדם דמו ישפך אמרה תורה הצל דמו של זה בדמו של זה, ותנא קמא תנא דבי מנשה הוא דאמר כל מיתה האמורה לבני נח אינה אלא חנק ושדי ליה האי אדם אסיפיה דקרא ודרוש ביה הכי האדם באדם דמו ישפך איזהו שפיכות דמים שהוא בגופו של אדם הוי אומר זה חנק אימא בת נח שהרגה לא תהרג מיד איש כתיב ולא מיד אשה אמר רב יהודה שופך דם האדם מכל מקום, בת נח שזינתה לא תהרג דכתיב על כן יעזב איש ולא אשה אמר רב יהודה והיו לבשר אחד הדר ערבינהו קרא: