출애굽기 40:46의 참고문헌

ב. ודע כי נמצא הנסתר ליחיד בשלש אופנים פעל. פעל. פעול. ובפסוק אחד נמצאו שלשתם, ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן (שמות מ לה). אבל בשאר גופי העבר יבאו הצורויים על משקל הנתוחים. והמשל כאשר תאמר מן שמר. שמרתי. שמרתי וכולי תאמר מן חפץ. חפצת. חפצתי. וכולי חוץ מהנסתרים והנסתרה כשיבאו בהפסק ישובו לקדמותן לצירי כמו חפצו. חפצה. אבל אותם שלמדיהם אלף הם בצירי בכל גופי העבר כמו שאזכרם אחר כך. ומשקל פעול הוא בחולם בכל גופי העבר חוץ מנסתרים והנסתרות שהם בשוא כמו יכלו. יכלה ובהפסק ישבו לקדמותן לחולם כמו להוציא את הכנים ולא יכלו (שמות ח יד):

‎מצאתי ראיתי בספר 'פתרוני רב סעדיה' במחברת ה"א, להדוף את כל איביך (דברים ו, יט), גמול ידו הדה (ישעיהו יא, ח), והדך רשעים תחתם (איוב מ, יב), שלח העז את מקנך (שמות מ, יט), אשר הצו על משה (במדבר כו, ט), כהתם הפשעים (דניאל ח, כג), הוזים שוכבים (ישעיהו נו, י), הברי שמים (שם מז, יג), גנת הביתן (אסתר ו, ז), תהותתו על איש (תהלים סב, ד), וכאלה הרבה באותיות אשר אינם יסוד במלים, וכה יצאו מהם ומקצתם יורה על רובם, להדף את כל איביך (דברים ו, יט), יהדפהו מאור אל חשך (איוב יח, יח), ובאמרך עלה נדף (ויקרא כו, לו), כהנדוף עשן תנדף (תהלים סח, ג), יצא הה"א והובא הנו"ן תחתיו לחלף ענינם, ובאמרך בבן אמך תתן דופי (שם נ, כ), יצאו שניהם ונשארה המלה על עקרה, וכמהו תהותתו על איש (תהלים סב, ד), נראתה המלה הזאת כי יסודתה ה"א וחי"ו, ואיננו כן, על כי ברוב המלים אשר נכונו האי"ן לשרת עשויה למלאכה לפנים הרבה, כמו תהדפו (יחזקאל לד, כא), תהכרו (איוב יט, ג), הוזים (ישעיהו נו, י), הולכים (בראשית לו, כה), הן יצאו האותיות ונותר התי"ו לבדו. אבל יש על המדקדק עוד לדרוש ולחקור עד כלות חקר המלה ולעמוד על יסודתה, נמצאת בלשון הקודש העירותי מצפון ויאת (ישעיהו מא, כה), אתיו אקחה יין (שם נו, יב), כפרץ רחב יאתיו (איוב ל, יד), קרבו ויאתיון (ישעיהו מא, כה), ויתא ראשי עם (דברים לג, כא), הן עמדה המלה על שתי אותיות אל"ף ותי"ו, ובאמרך אתא בקר (ישעיהו כא, יב), נתאלפה המלה משתי קצותיה, אפס באמרך התיו לאכלת (ירמיהו יב, ט) נגרעו ונפלו שניהם מן המלה וישאר התי"ו לבדו, הן נמצא תהותתו מגזרת התיו, ונתקנו המלים שניהם בה"א ואיננו יסוד. ופתרון 'תהותתו על איש', תבואו והגודו על נפש עני, וכענינו כפרץ רחב יאתיו (איוב ל, יד). ובעלי פתרון החליפו ה"א בחי"ת, והעמידו המלה מגזרת מְחִתָּה, והמלה סדורה כמשפט מאין חליפות, ולא נכפלו התוי"ן במלה כי עם עקב קצרה.

וְלֹא־יָכְל֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים לַֽעֲמֹ֥ד לְשָׁרֵ֖ת מִפְּנֵ֣י הֶעָנָ֑ן כִּֽי־מָלֵ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃ {פ}

‎השנים עשר, והיה בענני ענן (בראשית ט, יד), כי ענן ד' על המשכן (שמות מ, לח), יפיץ ענן אורו (איוב לז, יא), כמשמעו.

‎להיות להם משחתם (שמות מ טו), כי משחתם בהם (ויקרא כב כה),