출애굽기 40:46의 탈무드
תלמוד ירושלמי שקלים
הלכה: בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִעִִין כול׳. וְלָמָּה בְאֶחָד בַּאֲדָר. כְּדֵי שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת שִׁקְלֵיהֶן בְּעוֹנָתָן וְתִיתָּרֵם תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה מִן הַחֲדָשָׁה בִזְמַנָּהּ בְּאֵחָד בְּנִיסָן. וָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. [תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה] כַּתְּחִילָּתָהּ. [דִּ]כְתִב וַיְהִ֞י בַּחוֹדֶשׁ הָֽרִאשׁ֛וֹן בַּשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁינִית בְּאֶחָ֣ד לַחוֹדֶשׁ הוּקַ֖ם הַמִּשְׁכָּֽן: וְתַנֵּי עֲלָהּ. בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַיּוֹם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה. רִבִּי טָבִי רִבִּי יֹאשַׁיָה בְשֵׁם כַּהֲנָא. נֶאֱמַר כָּאן חָדְשֵׁי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חָדְשֵׁי. מַה חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אֵין מוֹנִין אֶלְּא מִנִּיסָן אַף חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֵין מוֹנִין אֶלְּא מִנִּיסָן אָמַר רִבִּי יוֹנָה. שְׁבַק רִבִּי טָבִי רֹאשָׁהּ וְאָמַר סוֹפָא. דִּלֹ כֵן כַּהָדָא דְתַנֵּי. זֹ֣את עוֹלַת חוֹדֶשׁ בְּחָדְשׁ֔וֹ. יָכוֹל תְּהֵא תוֹרֵם בְּכָל־חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּחוֹדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי֭. בְּחוֹדֶשׁ אֶחָד הוּא תוֹרֵם לְכָל־חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. יָכוֹל בְּאֵיזֶה חוּדֶשׁ שֶׁיִּרְצֶה. נֶאֶמַר כָּאן חָדְשֵׁי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חָדְשֵׁי. מַה חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אֵין מוֹנִין אֶלְּא מִנִּיסָן אַף מַה חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֵין מוֹנִין אֶלֶּא מִנִּיסָן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תלמוד ירושלמי ראש השנה
רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. אַף לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם אֵין מּוֹנִין אֶלָּא מִנִּיסָן. בַּשִּׁשִּׁ֑י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּיִ֭ם לְדָֽרְיָ֥וֶשׁ. בַּשְּׁמִינִי [בִּשְׁנַ֥ת] שְׁתַּיִ֭ם לְדָֽרְיָו֑שֶׁ. נֹאמַר בַּשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ. חֵיפָה אָמַר. שְׁמִינִי נֶאֱמַר תְּחִילָּה אֶלָּא שֶׁאֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּתִיב וְעַתָּה֙ שִֽׂימוּ־נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּה֭ וָמָ֑עְלָה מִטֶּ֧רֶם שֽׂוּם־אֶ֛בֶן אֶל־אֶבֶ֭ן בְּהֵיכַ֥ל יְי. הָא כֵיצַד. בַּשִּׁישִּׁי הוּסַּד. בַּשְּׁמִינִי נֶאֱמַר הַמִּקְרָא הַזֶּה. אִין תֵּימַר. כְּבָר שָׂמוּ יְאוּת אָמַר חֵיפָה. אִין תֵּימַר. לֹא שָׂמוּ. לֹא אָמַר חֵיפָה כְלוּם. וְהָֽכְתִיב וַ֠יְהִ֠י בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בָּֽרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחוֹדֶשׁ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. שְׁנַת הַמַּבּוּל אֵינָהּ עוֹלָה מִן הַמִּינְייָן. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר. בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. וְהָֽכְתִיב וַיְהִ֣י ׀ בְּחֹ֣דֶשׁ נִיסָ֗ן שְׁנַ֥ת עֶשְׂרִ֛ים. וַיְהִ֤י בְחֹֽדֶשׁ־כִּסְלֵיו שְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר. כָּל־שָׁנָה שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לָהּ שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵין מוֹנִין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֵימָה. וְהָֽכְתִיב וַיְהִ֞י בַּחוֹדֶשׁ הָֽרִאשׁ֛וֹן בַּשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁינִית בְּאֶחָ֣ד לַרוֹדֶשׁ הוּקַ֖ם הַמִּשְׁכָּֽן. אִין תֵּימַר שְׁלִישִׁית הִיא. עַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵין מוֹנִין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֵימָה. וְהָֽכְתִיב וַיְהִ֞י בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁינִית בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחוֹדֶשׁ. וְהָא אִית בַּשַּׁתָּא חַמְשִׁין יוֹמִין. וְאֵין מוֹנִין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁלֵימָה. הָדָא מִן תְּתוּבְתָא דְּרִבִּי יִצְחָק דְּאִינּוּן קַשְׁייָן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תלמוד ירושלמי ראש השנה
הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן שְׂכַר בָּתִּיְם וּתְרוּמַת שְׁקָלִים. שְׂכַר בָּתִּים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְהוּא שֶׁאָמַר. שָׁנָה זוֹ. אָבָל אִם אָמַר. שָׁנָה אַחַת. נוֹתֵן מֵעֵת לָעֵת. וּתְרוּמַת שְׁקָלִים. כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק. כַּתְּחִילָּתָהּ. וַיְהִ֞י בַּחוֹדֶשׁ הָֽרִאשׁ֛וֹן בַּשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁינִית בְּאֶחָ֣ד לַחוֹדֶשׁ הוּקַ֖ם הַמִּשְׁכָּֽן: וְתַנֵּי עֲלָהּ. בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַיּוֹם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה. רִבִּי טָבִי רִבִּי יֹאשַׁיָהוּ בְשֵׁם כַּהֲנָא. נֶאֱמַר כָּאן חָדְשֵׁי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חָדְשֵׁי. מַה חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אֵין מוֹנִין אֶלְּא מִנִּיסָן אַף חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֵין מוֹנִין אֶלְּא מִנִּיסָן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. שְׁבַק רִבִּי טָבִי רֹאשָׁהּ וְאָמַר סוֹפָא. דִּלֹא כֵן כַּהָדָא דְתַנֵּי. זֹ֣את עוֹלַת חוֹדֶשׁ בְּחָדְשׁ֔ו. יָכוֹל יְהֵא תוֹרֵם בְּכָל־חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּחָדְשׁ֔וֹ לְחָדְשֵׁי֭. בְּחוֹדֶשׁ אֶחָד הוּא תוֹרֵם לְכָל־חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. יָכוֹל בְּאֵיזֶה חוֹדֶשׁ שֶׁיִּרְצֵֶה. נֶאֱמַר כָּאן חָדְשֵׁי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חָדְשֵׁי. מַה חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אֵין מוֹנִין אֶלְּא מִנִּיסָן אַף מַה חָדְשֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אֵין מוֹנִין אֶלְּא מִנִּיסָן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תלמוד ירושלמי סוכה
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. וְסַכֹּתָ֥ עַל־הָֽאָרֹ֖ן אֶת־הַכַּפּוֹרֶת: מִכָּן שֶׁהַדּוֹפָן קָרוּי סְכָךְ. מִכָּן שֶׁעוֹשִׂין דְּפָנוֹת בְּדָבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טוּמְאָה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תלמוד ירושלמי סוכה
הלכה: לָמָּה לִי שֶׁאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וַאֲפִילוּ מְקוּדֶּשֶׁת. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. וְקִדַּשְׁתָּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהָיָ֥ה הַמִּזְבֵּחַ֭ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִֽׁים: מַה הַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא בְדַעַת אַף הַכֵּלִים לֹא יְקַדְּשׁוּ אֶלָּא בְדַעַת. חִזְקִיָּה אָמַר. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ מַיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִפְסָלִין בְּלִינָּה. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ מֵי הֶחָג נִפְסָלִין בְּלִינָּה. רִבִּי וֹחָנָן אָמַר. מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וְלָא יָֽדְעִין אִין כְּהָדָא דְחִזְקִיָּה אִין כְּהָדָא דְּרִבִּי יַנַּאי דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי פְדָת בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מֵי סוֹטָה נִפְסָלִין בְּלִינָּה. רִבִּי אָבוּנָה. כָּל־שֶׁאֵינוֹ מִמִּינוֹ לַמִּזְבֵּחַ אֵין הַלִּחנָּה פוֹסֶלֶת בּוֹ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבות דרבי נתן
עשרה נסיונות נסו אבותינו את הקב״ה ולא נענשו אלא על לשון הרע ([שהוא אחד מהם]) ואלו הן אחד על הים ואחד בתחלת המן ואחד בסוף המן ואחד בשליו הראשון ואחד בשליו האחרון אחד במרה ואחד ברפידים ואחד בחורב וא׳ [בעגל ואחד] במרגלים. זה של מרגלים קשה מכולם שנאמר (במדבר יד) וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי. כיוצא בו (שם) וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה׳ והלא דברים ק״ו ומה ארץ שאין לה לא פה לדבר ולא פנים ולא בשת בקש הקב״ה עלבונה מן המרגלים המדבר דברים כנגד חבירו ומבייש אותו על אכ״ו שיבקש הקב״ה עלבונו. ר״ש אומר על מספרי לשון הרע נגעים באים עליו שכן מצינו באהרן ומרים שספרו לשון הרע במשה ובא עליהם את הפורענות שנאמר (שם יב) ותדבר מרים ואהרן במשה [למה הקדים הכתוב מרים לאהרן. מלמד שהלכה] צפורה ושחה לה למרים הלכה מרים ושחה לו לאהרן עמדו שניהם ודברו בצדיק ההוא מתוך שעמדו שניהם ודברו בצדיק בא עליהם את הפורענות שנאמר (שם) ויחר אך ה׳ בם וילך מה ת״ל וילך מלמד שנסתלק מאהרן ודבק במרים מפני שלא היה אהרן עסקן בדברים אבל מרים שהיתה עוסקת בדברים (מיד) נענשה יותר. מרים אמרה אלי היה דבור ולא פרשתי מאצל בעלי. אהרן אמר אלי היה דבור ולא פירשתי מאצל אשתי ואף אבותינו הראשונים היה דבור עליהם ולא פרשו מאצל נשותיהן אבל הוא מפני שדעתו גסה עליו פירש הוא מאצל אשתו. ולא היו דנין אותו בפניו אלא שלא בפניו ולא היו דנין אותו בודאי אלא בספק ספק שדעתו גסה עליו ספק שאין דעתו גסה עליו. והרי דברים ק״ו ומה מרים שלא דברה אלא באחיה [ולא דברה אלא בהחבא] ולא דברה אלא שלא בפניו של משה נענשה אדם הדיוט המדבר דברים בפני חבירו ומביישו עאכ״ו שיהא עונשו מרובה. באותה שעה א״ל אהרן למשה משה אחי כסבור אתה בעצמך שצרעת זו על מרים נתונה אינה נתונה אלא על בשרו של אבא עמרם. אמשול לך משל למה הדבר דומה לאחד שנתן גחלת בתוך ידו אע״פ שהופכה ממקום למקום מ״מ בשרו נכוית שנאמר אל נא תהי כמת באותה שעה התחיל אהרן לפייס במשה א״ל משה אחי כלום עשינו רעה עם אחד בעולם א״ל לאו ומה עם אחד בעולם לא עשינו רעה אתה שאחינו אתה האיך נעשה רעה עמך אבל מה אעשה שגגה היא בינותינו ברית שבינינו לבינך (מפני שהברית כרותה לאהרן ולבניו) שנא׳ (עמוס א׳:ט׳) ולא זכרו ברית אחים באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה וביקש רחמים עליה ואמר איני זז מכאן עד שתתרפא מרים אחותי שנאמר (במדבר י״ב:י״ג) אל נא רפא נא לה. באותה שעה א׳׳ל הקב״ה למשה אילו מלך נזף בה אילו אביה נזף בה כראוי היה לה שתכלם שבעת ימים אני שאני מלך מלכי המלכים עאכ״ו לא דין הוא שתכלם ארבעה עשר יום אלא למענך מחול לה שנא׳ (שם) ויאמר ה׳ אל משה ואביה ירק ירק בפניה וגו׳. (שם) והאיש משה ענו מאד יכול שהיה ענו ולא נאה ומשובח ת״ל (שמות מ׳:י״ט) ויפרוש את האהל על המשכן מה משכן י׳ אמות אף משה י׳ אמות קומתו. יכול שהיה ענו כמלאכי השרת ת״ל מכל האדם מאדם אמרו ולא ממלאכי השרת יכול שהיה ענו כדורות הראשונים ת״ל על פני האדמה מדורו אמרו ולא מדורות הראשונים. ג׳ מיני מוכי שחין נבראו בעולם לח יבש בעל פוליפוס והיתה נפשו של משה נמוכה מכולם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מסכת סופרים
ולמה אין מתענין אותן בחדש ניסן מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן וי"ב נשיאים הקריבו קרבנם לי"ב יום יום לכל שבט ושבט וכל א׳ היה עושה ביומו י"ט ובן לעתיד לבא עתיד המקדש להבנות בניסן לקיים מה שנאמר (קהלת א׳:ט׳) אין כל חדש תחת השמש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
זבחים
רבי יונתן אמר מהכא (שמות מ, לא) ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו דבר המעכב בבניו מעכב בו דבר שאינו מעכב בבניו אין מעכב בו
Ask RabbiBookmarkShareCopy
זבחים
גופא אמר רבי יוסי ברבי חנינא כל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו אין מקדשין בו שנאמר (שמות מ, לא) ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו וגו'
Ask RabbiBookmarkShareCopy
זבחים
אי הכי כלי חול נמי אמר אביי כלי חול לא מצית אמרת מקל וחומר מכנו ומה כנו שנמשח עמו אינו מקדש כלי חול שאינו נמשח עמו אינו דין שאינו מקדש
Ask RabbiBookmarkShareCopy
בכורות
גמ׳ אמר רב משה רבינו עשר אמות היה שנאמר (שמות מ, יט) ויפרש את האהל על המשכן מי פרשו משה רבינו פרשו וכתיב (שמות כו, טז) עשר אמות אורך הקרש
Ask RabbiBookmarkShareCopy
זבחים
ורב שרביא אמר הא מני רבי יוסי הגלילי היא דתניא רבי יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר (שמות מ, ז) ונתת את הכיור בין אהל מועד וגומר (שמות מ, ו) ואת
Ask RabbiBookmarkShareCopy
זבחים
ורב שרביא אמר הא מני רבי יוסי הגלילי היא דתניא רבי יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר (שמות מ, ז) ונתת את הכיור בין אהל מועד וגומר (שמות מ, ו) ואת
Ask RabbiBookmarkShareCopy
זבחים
מזבח העולה וגו' מזבח בפתח אהל מועד ולא כיור בפתח אהל מועד היכן היה נותנו בין האולם ולמזבח משוך קימעא כלפי הדרום
Ask RabbiBookmarkShareCopy
זבחים
מאי קסבר אי קסבר כוליה מזבח בדרום קאי נוקמיה מכותל היכל ולדרום בין אולם למזבח
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחות
דתניא (ויקרא כד, ז) ונתת על המערכת לבונה זכה רבי אומר על בסמוך אתה אומר על בסמוך או אינו אלא על ממש כשהוא אומר (שמות מ, ג) וסכות על הארון את הפרוכת הוי אומר על בסמוך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
זבחים
כשם שהמזבח מקדש כו': תנו רבנן (שמות כט, לז) הנוגע במזבח אין לי אלא מזבח כבש מנין ת"ל את המזבח כלי שרת מניין ת"ל (שמות ל, כט) כל הנוגע בהם יקדש
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחות
אמר ליה רב חסדא לרב המנונא ואמרי לה רב המנונא לרב חסדא רבי לטעמיה דאמר על בסמוך דתניא רבי אומר ונתת על המערכת לבונה זכה על בסמוך אתה אומר על בסמוך או אינו אלא על ממש כשהוא אומר (שמות מ, ג) וסכות על הארון את הפרוכת הוי אומר על בסמוך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחות
ומנא לן דאין מורידין אמר רבי דאמר קרא (שמות מ, יח) ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו
Ask RabbiBookmarkShareCopy
זבחים
דתניא (ויקרא י, טז) ואת שעיר החטאת דרש דרש משה שעיר זו שעיר נחשון חטאת זו חטאת שמיני דרש שעיר של ראש חודש
Ask RabbiBookmarkShareCopy
זבחים
א"ל ריש לקיש לר' יוחנן מעשר שני נמי ליתני א"ל מעשר שם שם מארון קא ילפי כיון דארון לא הוה מעשר נמי לא הואי
Ask RabbiBookmarkShareCopy
זבחים
מחיצה בדמים דכתיב (שמות כז, ה) והיתה הרשת עד חצי המזבח: ריחוץ ידים דכתיב (שמות מ, לב) ובקרבתם אל המזבח ירחצו
Ask RabbiBookmarkShareCopy