וַֽיהוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־סְדֹ֛ם וְעַל־עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃
여호와께서 하늘 곧 여호와에게로서 유황과 불을 비 같이 소돔과 고모라에 내리사
תוספתא תענית (ליברמן)
(פ"ג בכי"ע ובכי"ל) מעשה בחסיד אחד שאמרו לו התפלל וירדו גשמים. התפלל וירדו גשמים, אמ' לו כשם שהתפללת וירדו, כך התפלל וילכו להם, אמ' להם צאו וראו אם עומד אדם בקרן אפל ומשקשק את רגלו בנחל קדרון אנו מתפללין שלא ירדו גשמים, אבל בטוחין שאין המקום מביא מבול לעולם, שנ' ולא יהיה עוד מבול וגו' ואומ' כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי וגו'. ר' מאיר או' מבול של מים אין, אבל מבול של אש ושל גפרית, כדרך שהביא על הסדומים, יש, שנ' וה' המטיר על סדום וגו'. ר' יהודה אומר מבול של כל בשר אין, אבל מבול של יחידים יש, כיצד, נפל לים ומת, טבעה ספינתו בים ומת, הרי הוא מבולו. ר' יוסה או' מבול של כל דבר אין, אבל מבול של דבר לאומות העולם לימות המשיח יש, שנ' ואקח את מקלי את נועם ואגדע אותו להפר את בריתי אשר כרתי את כל העמים, מהו או' ותופר ביום ההוא.