시편 17:2의 탈무드

וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ. עַל שֵׁם מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א. רִבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רִבִּי. הַמֶּלֶךְ וְהַצִּיבּוּר נִידּוֹנִין לְפָנָיו בְּכָל־יוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר. לַעֲשׂ֣וֹת ׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃

וְאָמַר אַף בְּהַלֵּל כֵּן. לֵית כָּל־עַמָּא תַּמָּן. וְאָמַר אַף בִּתְקִיעָה כֵּן. לֵית כָּל־עַמָּא תַּמָּן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. כְּתִיב וְאוֹתִ֗י י֥וֹם יוֹם֙ יִדְרוֹשׁוּן. זוֹ תְקִיעָה וַעֲרָבָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי בְשֵׁם רִבִּי אֲלֶכְסַנְדְּרִי שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. שִׁמְעָ֤ה יְי צֶ֗דֶק זוֹ קִרְיַת שְׁמַע. הַקְשִׁ֥יבָה רִינָּתִי זוֹ רִינּוּן תּוֹרָה. הַ‍ֽאֲזִ֥ינָה תְפִילָּתִי זוֹ תְפִילָּה. בְּ֝לֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָ‍ֽה זוֹ מוּסָף. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א. אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר פָּפָּא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. שַׁנְייָא הּיא. שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בְּמוּסָף. אָמַר רִבִּי תַחְלִיפָא קַיסָרִייָא. קִרְייָא אָמַר כֵּן. י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה וַֽעֲשִׂיתֶ֨ם. רִבִּי לָ‍ֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר קַצַּרְתָּא. בְּכָל־הַקָּרְבָּנוֹת כָּתוּב וְהִקְרַבְתֶּם וְכָאן כָּתוּב וַ‍ֽעֲשִׂיתֶ֨ם. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִכֵּיוָן שֶׁנִּכְנַסְתֶּם לְדִין לְפָנַיי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וִיצָאתֶם בְּשָׁלוֹם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִילּוּ נִבְרָאתֶם בְּרִייָה חֲדָשָׁה.