Kommentar zu Tehillim 93:3

נשאו נהרות ה'. לשון צעקה וקובלן הוא זה אהה ה' הנה האומו' השוטפים כנהרו' נשאו קולם יהמיון ואת דוך עמקי נבכיהם ישאו ויגביהו תמיד להתגאות נגדך, כל לשון דכא לשון עומק ושפלות:

נהרות. הוא משל על גוג ומגוג ועל המלכים כשיתקבצו להלחם על ירושלים כנהרות חזקים שנותנים קולם כדרכם כן הם יתנו קולם והמון רבים: ופירוש דכים. ענין שבר כמו תגלנה עצמות דכית:

נשאו נהרות כו' הנה רבותינו ז"ל פירשו נהרות אלו על הד' מלכיות ואחריהם נמשכו רש"י ז"ל והמפרשים זולתו ואחריהם כל אדם ימשוך ונאמר לפי דרכנו הנה ע"י היות שמך ה' בעל הרחמים משותף בעולם ולא הנחתו למדת הדין לבדה נתקיים העולם אך הנה לעומת זה נשאו נהרות ה' כי היה להם למלכיות התנשאות בעולם ואין זה רק להיות למדת הרחמים שייכות בעולם כי על פי מדת הדין לא היה להם התנשאות וזהו נשאו נהרות על ידי ה' הוא שם הרחמים ומי יתן ולא היו מתגאים ומרימים קול לומר כי ידם רמה אך הנה נשאו נהרות קולם או יהיה מה שנשאו קולם מאמרם ז"ל על פסוק הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון כי המלכיות מגזימים על ישראל כגלי הים שכל א' אומר אני אשטוף את כל העולם כן כל עם על ישראל ועל כן יהי נא חסדך ועשה שלפחות גם שלא ישאו אשמות גאותם על ראשם ישאו דכים הוא מה שמדכאים את ישראל כלומר וגאלנו והצילנו מן הגוים:

דכים. מלשון דכא ושברון והם הגלים הקרואים משברים כמ״ש וכל משבריך (לעיל פח) ע״ש שמשברים מי הים:

נשאו נהרות. חוץ ממ''ש בפי', י''ל שדבר ג''כ על הענין הנזכר (סי' מ''ו ומ''ח), ומדבר על הנהרות והים שהתנשאו אז ונכנעו מפני ה' השוכן בציון, שהגם שנשאו קולם ודכים, וגם נשאו קולם מים רבים אדירים משברי ים, נכנעו מפני ה' השוכן במקדש בירושלים, כמ''ש למעלה (כ''ט) השתחו לה' בהדר קדש, ומזה ראו כי לביתך נאוה קדש, וה' ישב שם לאורך ימים :

נשאו - אחר שהזכיר הארץ והשמים הזכיר הימים והנהרות שהם הולכים תמיד, זה הוא: נשאו נהרות קולם.

נשאו וגו׳‎. וחוזר ומפרש שנשאו קול על יראיו ליראם ולהפחידם:

נהרות יהוה. בגעיא:

נשאו נהרות ה', ר"ל הנהרות נשאו קולם לאמר "נכון כסאך מאז מעולם אתה", הנהרות הם מדברים זה, ומעידים שה' מנהיג את הטבע שהוא כסאו מאז, וגם שמנהיג הנהגה השגחיית, כמ"ש לה' הארץ ומלואה כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה, שמן הימים והנהרות נודע דבר זה שלה' הארץ, כי טבע המים היה לכסות את הארץ וה' שם בהם טבע אחרת שיקוו אל מקום אחד בימים ותראה היבשה, ומזה מבואר שלה' הארץ, ומן הנהרות שערכם לפי המקומות שעל ידם תהיה הארץ ארץ נושבת וימצאו בכ"מ מים להשקות שדי תבואה ולהרוות צמאון בע"ה, מבואר שלה' תבל וכל יושבי בה, וא"כ הנהרות הם נשאו קולם לאמר שנכון כסאך מאז, ושאתה משגיח ג"כ בעצמך, זאת ישאו נהרות בקולם, וגם ישאו נהרות בדכים, ר"ל בין במקום מהלך הנהרות ושטף מימיהם, ובין במקום שנדכאו הנהרות בגבול הארץ ונפסקו מרוצתם כדי שיהיה שם ישוב, בכל אלה יעידו שהשגחת ה' מלאה את הארץ:

דכים - הם המשברים והטעם שוה[ כי אחר היותם דכים ינשאו בחפץ הבורא בשלוח מלאכיו שהם הרוחות.

דכים. שטיפת גליהם: