שם משמואל
ויבוא יעקב שלם עיר שכם וכתב הרמב"ן שהמעשה הזה הי' רמז לזרעו שהמקום ההיא יכבש תחילה לפניהם טרם הורישו יושבי הארץ וכמו שפירש באברהם שנאמר ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם, ויש להתבונן מדוע באמת כבשו תחילה שכם טרם הורישו יושבי הארץ, ולא עוד אלא שבאותו יום שעברו את הירדן באו תיכף להר גריזים והר עיבל שהיא מקום שכם, והוא רחוק מהירדן ששים מיל כבש"ס סוטה, הלא דבר הוא, ונראה עפ"י מה שאמר כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה בענין שכם בן חמור שכתיב בו והוא חפץ בבת יעקב, היינו לא מפאת צורתה רק מפני שהיא בת יעקב, ושכם הוא מלשון חלק כמ"ש ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך, והיא חשב שיש לו ג"כ חלק במציאת עולם אף במדריגת יעקב, וזה היפוך בחי' גר צדק שצריך שיאמר יודע אני ואיני כדאי כבש"ס יבמות, עכת"ד הצריך לענינינו, והנה נראה שגם המקום באשר שמו שכם נמי יש בו טבע ההיא, היינו שטבע המקום גרם ביושביו טבע התנשאות שיהי' כל אחד בפני עצמו חלק ולא יבטל עצמו בפני כל, רמז לזה חתיכה הראוי' להתכבד שאינה בטילה, והנה מדה זו אי טב לית טב מינה ואי ביש לית ביש מינה, ולטוב היא כאשר יאמר בשבילי נברא העולם עשה מצוה אחת אשוריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לטובה, ולהיפוך ח"ו הוא להיפוך ואם אין אני לי מי לי, ויהי' עז כנמר ולא יתבייש מפני המלעיגים עליו וירהב עוז בנפשו ויגבה לבו בדרכי השם, ואם לביש ח"ו היא מדת עשו הרשע וגורם גסות הרוח ועז פנים עד שאין תרופה למכתו, וכבר אמרנו שמדה זו היא קליפה שנקרא בזוה"ק עננין חשוכין שכל אור שבא בהן נשקע במקומו וכדמיון שבע פרות הרעות שנאמר בהן ולא נודע כי באו אל קרבנה, ומראיהן רע כאשר בתחילה, והנה האדם בראשית ימי עבודתו נצרך מאד למדה זו לרהב עוז בנפשו לאמור עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה ואין חוזק כחסידות בתחילתו, ואם לא תדרוך נפשו עוז כמעט מן הנמנע שיצליח בעבודתו, כי היצה"ר מרפה ידי העובדים עבודת הקודש כבזוה"ק באריכות פ' שלח שפי' ע"צ הרמז כל פרשת מרגלים בענין זה, אך צריך לזה שמירה יתירה לבל יצא שכרו בהפסדו שימשוך מזה התנשאות יתירה וגסות הרוח ועזות מצח לקיים ירהבו נער בזקן ונקלה בנכבד, וסוף סוף מאומה מהטוב שבה לא נשאר בידו רק חלקי הרע:
שם משמואל
ויחן את פני העיר, במדרש נכנס בערב שבת עם דמדומי חמה מבעוד יום הדא אמרה ששמר יעקב את השבת קודם שניתן, ויש להבין למה נכתב דוקא במקום זה, ונראה עפי"מ אשר חכמים הגידו דכשארץ ישראל בשפל המצב צריכה לצדיק גדול שיגביהנה משפל מצבה, והנה אז קודם ירושה וישיבה בודאי לא היתה א"י כ"כ במרום המעלה, ותדע שהיתה פטורה מתרומות ומעשרות, ובודאי כשנכנס בה יעקב הגביה אותה במדריגה גבוה ממה שהיתה קודם שנכנס בה, ויש לומר שנסתייע משבת כי צורת שבת שהעולם שב למקורו, כידוע מענין עליית העולמות שבשבת, ובאור החיים שהעולם לא נברא להתקיים אלא עד יום השבת ושבת שבה כל הבריאה למקורה וחזר ונתחדש להתקיים עד שבת הבא וכן לעולם, ובאשר צורת שבת הוא עליות העולמות ע"כ נסתייע יעקב בשמירת שבת להגבהת א"י ע"כ נכתב כאן:
שם משמואל
ויבא יעקב שלם עיר שכם וגו' יש להתבונן בישיבת יעקב בארץ ישראל שהי' בשלשה מקומות, ראשונה בשכם, ישיבה שני' בבית אל, כמ"ש קום עלה בית אל ושב שם, ישיבה שלישית בחברון כמ"ש וישב יעקב בארץ מגורי אביו שהי' בחברון ומשם שלח את יוסף כמ"ש וישלחהו מעמק חברון שבוודאי לא הי' במקרה: