כד הקמח
קבלה בידינו שהגאולה העתידה עתידה שתהיה בדמיון גאולת מצרים כשם שמצינו קריעת ים סוף בגאולת מצרים כן תמצא בגאולה העתידה (ישעיהו י״א:ט״ו) והחרים ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו וגו', וכתיב והיתה חסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלותו ממצרים, הרי זה מעיד שבגאולה העתידה עתיד הקב"ה לתת בים דרך כמו שהיה ביציאת מצרים ועוד כתיב (שם כג) כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צור. וזה מפורש שבדמיון גאולת מצרים תהיה גאולתנו העתידה שהרי צור מלכות ארם היא לפי שהוא חסר ואומר צר כתיב ודרשו ז"ל כל צר שבמקרא חסר וא"ו במלכות הרשעה הכתוב מדבר וכל צור מלא בצור המדינה הכתוב מדבר. כשם שמצינו במשה המושיע הראשון שגדלתו בתיה בת פרעה בתוך פלטרין שלו ומשם יצא והחריבו וכמ"ש הכתוב (יחזקאל כ״ח:י״ח) ואוציא אש מתוכך היא אכלתך כן תמצא למושיע האחרון שיתגלה במהרה בימינו שהוא עתיד לצאת מתוך מטרפולין של רומי ומחריבה, הוא שנתנבא ישעיה ע"ה (שם כז) שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעיפיה. ועל כן כשאנחנו בגלות ראוי לנו לסבול הצרות המתרגשות עלינו ולהתפלל להקב"ה שיתן לנו כח לסבלן ושיהיה בטחוננו בו שהכל לטובתנו וכמו שאמרו רז"ל צדיקים תחלתן יסורים וסופן שלוה, וראוי לנו לתת אל לבנו כי אם הקב"ה קצף עלינו ובגלותנו לא מאסנו שכך העידה תורה (ויקרא כ״ו:מ״ד) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו', ירמיה ע"ה אפילו בשעת הפורענות לא אמר אלא (איכה א׳:א׳) היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים ודעתו לחזור אליה. וכמו שאירע לנו בשעבוד מצרים שסבלנו כמה יסורין וכמה שעבוד ועינוי והקב"ה ברחמיו הרבה נפלאותיו ומופתיו בפרעה ובכל מצרים והוציאנו ביד רמה כן הוא עתיד לעשות בגלות המחודש הזה מכל שאר הגליות אשר סבלנו בדורות שעברו כמה צרות וכמה יסורין וגזרו עליהם כמה גזירות מחודשות וכמה מיני שמדים וכמה מישראל שמסרו עצמם להריגה על יחוד הש"י על אחת כמה וכמה שעתיד הקב"ה לכפול שכרנו ולחדש נסים ונפלאות לעיני הגוים יותר ויותר מביציאת מצרים, ולפיכך תמצא ביעקב אבינו השלישי באבות שהיו כל עניניו ומקריו רמז לגלות השלישי הזה אחר שעברו עליו כמה צרות עם עשו הרשע ועם השר שלו, שהתגבר באחרונה עם הכל וניצל מכל הצרות ההם ואמר בו הכתוב (בראשית ל״ג:י״ח) ויבא יעקב שלם, וההבטחה הזו בעצמו מצינו לדניאל שבישר לישראל בכל ימי הגלות הארוך הזה שיהיו מחזיקים באמונתם וכל הצרות והתלאות והיסורין שראוין להגיע לנו בגלות כמו שאמר (דניאל י״א:ל״ג) ונכשלו בחרב ובלהבה ובשבי ובבזה ימים, אין היזק אותם הצרות דבק (במו)[בנו] כמו הרקיע שאורו זהיר ובהיר ואין החשך דבק בו והוא שכתוב (שם יב) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד:
שני לוחות הברית
יוסף בכור שור תיקון לאדום. בבראשית רבה (מד, טו) שהבאתי לעיל (ד"ה והנה לאברהם אבינו) ותור וגוזל בני אדם שנמשלו לתור והם הגזלנים, והגלות מזה צרה נמשכת ובכל צרה מצירים, דהיינו בכל ג' שלמיות שסימנן מג"ן, שלימות הממון, שלימות הגוף, שלימות הנפש, ולא נתקיים בגלותינו (בראשית לג, יח) ויבא יעקב שלם בגופו בממונו בתורתו. ונודע (ב"ק פ"א מ"א) כי ג' אבות נזיקין בשור, קרן שן ורגל. קרן נגד שלימות התורה, דכתיב בה (חבקוק ג, ד) קרנים מידו לו קרני משה, שן טורפים הגופות, רגל זה ממון היקום אשר ברגליהם. וכן כתיב במלכות אדום (דניאל ז, כ) וקרנא די עשר, הרי קרן. רפסה ברגלה, הרי רגל. אכלה, זו היזק של שן. ורבו שונאי שקר (תהלים לח, כ), ראשי תיבות שן קרן רגל. ותתן אמת ליעקב (מיכה ז, כ), כי ויעקב שלם כדלעיל. ואימתי, בזמן שהקול קול יעקב כו'. ובפתיחתא דאיכה (ב), אימתי המלכות גוזרת ומצלחת, כשמשליכין דברי תורה לארץ, שנאמר (דניאל ח, יב) ותשלך אמת ארצה כו' ועשתה והצליחה, כי בנפול האומות בא השק"ר. ונגד ג' אלו, כיבוד אב שלימות הממון, אפילו זרק ארניקי כו' (קידושין לב, א), ויכלכל יוסף את כל בית אביו (בראשית מז, יב). פירש מהערוה, שלימות הגוף מטיפה סרוחה. את האלהים ירא, שלימות הנפש:
שני לוחות הברית
בכל ענייני שלימות האדם אשר הם שלשה. דהיינו שלימות הנשמה, ושלימות הגוף, ושלימות הממון, אשר עליהם נאמר (דברים ו, ה) ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. הלב תלוי בו חיות הגוף, והנפש היא הנשמה. וזהו ענין (בראשית לג, יח) שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו (שבת לג, ב). כי התורה והעיון וההשגה הוא דבר שהנשמה תלויה בו. כן תמצא בואלה המשפטים הרבה משפטי אמת שהם נוגעים בגוף, ושהם נוגעים בממון, ושהם נוגעים בנשמה: