שם משמואל
וישראל אהב את יוסף מכל בניו, יש לדקדק מדוע בריש הפרשה קראו בשם יעקב וכאן שינה לקראותו בשם ישראל, ונראה עפ"י שכבר אמרנו בשם תקה"ז הוראת שם ישראל שיר אל שיר משמאלא אל מימינא, א"כ הוא שם הכולל ימינא ושמאלא והוא כולל כל הפכים, ע"כ אהב את יוסף שהוא נמי כולל כל הפכים, ובכל הרפתיקאות שעברו עליו לא נשתנה מהותו כמו שפירש"י ריש שמות הוא יוסף הרועה את צאן אביו הוא יוסף שהי' במצרים ונעשה מלך ועומד בצדקו, הרי שהי' נעלה מכל הפכים, וכבר אמרנו שזה נמשך מפאת שמירת הברית, וכל זינא אזל בתר זיני' ע"כ אהבו מכל בניו:
שם משמואל
ועשה לו כתונת פסים, וברש"י בשם מדרש אגדה פסים ע"ש צרותיו שנמכר לפוטיפר ולסוחרים ולישמעאלים ולמדינים, ובפשיטות יש לפרש כאמרם ז"ל בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים, ומ"מ עדיין יש להבין שזה ניחא על גלות מצרים בכלל, אבל לא על פרטי צרותיו, והרי משמע שכתונת הפסים הי' סיבה לכל פרטי צרותיו, מאחר שנקרא שמו על שם אלו: