Allusion על שמות 11:2

דבר נא באזני העם וישאלו וגו' ברש"י בשם הגמ' אין נא אלא לשון בקשה בבקשה ממך הזהירם על כך שלא יאמר אותו צדיק אברהם ועבדים וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם. והכל תמהו אטו אי לאו שלא יאמר, לא הי' הקב"ה מקיים הבטחתו אתמהה. וכבר דברנו בזה בכמה אנפי. ונראה עוד בעזהי"ת לומר דהנה ידוע שנשמות ישראל היו בגלגול דור המבול ודור הפלגה. וחטא דור המבול הוא תאוה וחטא דור הפלגה הי' ע"ז בנוי דאדם קדמאה קיצוץ בנטיעות. והם חטא בלב, היא התאוה, וחטא בשכל, היא ע"ז וגלות מצרים היתה מירוק לשניהם, ונראה כי גזירת בין הבתרים הי' ארבע גזירות גר יהי' זרעך היינו שלא יהי' לו מקום קבוע שלו, בארץ לא להם היינו ארץ טמא שאינו שייך להם, ועבדום, וענו אותם. וכבר דברנו בזה. וכאשר נתבונן נמצא כי שתי גזירות הראשונות היינו גר יהי' זרעך. ובארץ טמא, הם מירוק לחטא ע"ז שנאמר אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים. והוא עונש מדה במדה כמו שרצונו של העובד ע"ז לצאת מתחת רשותו של הקב"ה ומשורשו, כן העונש שאין לו רשות ומקום, ולעומת כי הי' נטוע במקום טהרה, עונשו להתגורר במקום טומאה. ושתי גזירות האחרונות הם ועבדום, וענו אותם, הם מירוק לחטא התאוה. והוא מדה במדה לעומת שהי' להוט אחר הנאות הגוף והתאוה. עונשו הוא עבדות, כענין שכתב הא"ע ריש משפטים. כי אין קשה על האדם כמו להיות תחת רשות זולתו. מה גם עינוי הוא היפוך הנאה:

דבר נא באזני העם וישאלו וגו' וברש"י אין נא אלא לשון בקשה וכו' שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם, וכבר תמהו כל המפרשים שגם מבלעדי אברהם היתכן לומר שהשי"ת לא יקיים הבטחתו, ואם יש תירוץ שאין מגיע להם הרכוש גדול יהי' מאיזה טעם שיהי', הי' לו להודיע לאברהם הטעם, ושוב לא שייך שיאמר, וכבר דברנו בזה, ומ"מ אין ביהמ"ד בלי חידוש: