Chasidut על איוב א:6

או יאמר אתם נצבים היום כלכם וכו' (דברים כט ט). כי החן טוב מפרש שאמר משה לישראל אם מבקשים אתם לעמוד ולישב בשלוה כולכם, אז צריך שראשיכם שבטיכם כו' יהיו נחשבים לאיש אחד כל איש ישראל, שיאמר על כל ישראל שהן כאיש אחד. ויש להוסיף נופך, על פי שדרשו (זוהר ח"ג רל"א ע"א) ויהי היום (איוב א ו), דא ראש השנה. וזה שכתוב אתם נצבים היום דא ראש השנה כולכם כו', כפירוש החן טוב כי אם ישראל יהיו באגודה אחת, בודאי אין יכולת לשום מקטרג לקטרג, כי בודאי לא ישפטו בלי ציוי, ואיך יהיה הציוי אם יאמר ישפוטו בני, דהא צריך לסמן איזה עם מצוה לשפוט, אם כן ודאי נסתם פה כל המקטריגים ולא יקטרגו, כי מי שלח ידו בבן המלך. ואם כה יאמר ישפטו בני יעקב, הלא ראש המסטינים יברח בהחבא, כי כתיב (בראשית לב כה) ויותר יעקב ויאבק וכו', וכלו בתר רישא גרירא, ואם יקרא בשם ישראל, כל שכן וכל שכן דהוא מורה כי שרית, ואם יקראו בשם ישורין, פשוט כי הוא לשון ישור על אנשים, והיינו שמושלים במעלה ומטה, ותיפול על המתנגדים אימתה ופחד, ואם כן אין מקום לפתחון פיהם. רק אם יש פיריד ח"ו, יש חוה"ש (חשש) שיקרא לכל אחד בשם הפרטי, אבל כשנתאחד אז אין שטן ואין פגע רע, והיינו שאמרו חז"ל (תנחומא נצבים סי' א') אלמלי היו ישראל באגודה אחת, והבן. והנה כשאמרתי זה, אז ענה אחד מן המסובין צעיר הימים ואמר שעל פי דברי יתפרש באין מליץ יושר וכו' תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט (מוסף לימים נוראים), ר"ל שרק תגיד שחק ומשפט הוא ליעקב, וממילא אין שטן ואין פגע רע, ואז וצדקינו במשפט כיון שאין מקטרג נמצא, עד כאן ויפה דבר.

אכן איתא כד גרמי עונות שכינתא אסתלקת לעילא, והיינו מבושת מעשינו שאינה יכולה לסבול אותם, וכתוב בתיקונים הקדמת תקו"ז לער"ח אלול דאתמר בה שלח תשלח את האם אז ח"ו ואת הבנים תקח לך כי נתונים למרמס ישראל ח"ו למשיסה ואין אומר השב כי אין האם אצלנו ח"ו ואין איש שם על לב לדבר זה. והנה בבוא יום הדין הגדול הוא ראש השנה כתיב (איוב א', ו) ויבואו בני האלהים להתיצב על ה' אינון בי דינא רברבא עילאי דקיימין על דינא לשפוט הארץ, ויבא גם השטן בתוכם להשטין ולטעון טענותיו על ישראל הוא המשטין הגדול אשר בוודאי האדם אינו יכול לעמוד נגדו כי איש דברים הוא ומחפש מעשיו ואדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, לזאת יש לנו לבכות במר נפש כי מה נעשה ליום הדין והאם נשתלחה מעל בניה, וכמ"ש בזוהר חדש איכה במאי הוי עוות דינא דא בגין דהא אימנא איתרכת וערקת ואזלת לה ובגין דא עוות דינא אשתכח ואשתכח בלחודהא ההוא דאשטין עלנא ולא הוי מאן דימחי בידיה ויטעון טענתא דאלו אימנא אשתכחת תמן לפנים משורת הדין אעלת לון ובגין דאיהי לא אשתכחת עביד האי נחש רעותיה בהון ע"כ.

ויהי אחרי מות אברהם זכר הקב"ה את אברהם ושבועתו, ודילג את הקץ ונגלה בכבודו בתוך מצרים ויפדה את ישראל מבית עבדים וקירבם אצלו ונעשו חביבים לו מאד בזכרו תמיד מעשי אבותינו, ובראותו תמיד הכסא היפה אף נעים אשר עשה לו אבינו. ועוד זאת לקח את ישראל והושיבן אצלו על הכסא, הוא הענין משה"כ (תהילים פב, א) בקרב אלהים ישפוט, ואמר אלהים נצב בעדת אל, שהושיב דייני ישראל על זה הכסא ואלהים נצב עליהם, ואמר הש"י כי כדאי הם לשבת על זה הכסא כי הוא אשר עשה אבותם, ותמיד כראות מלך מלכי המלכים הקב"ה צדקה ומשפט שהוא הכסא אשר עשה אברהם אבינו אזי ישראל חביבים לפניו מאוד. וכאשר לפעמים נתעוללים עלילות וקטרוגים בישראל כאמרו (איוב א, ו) ויהי היום ראש השנה ויבואו בני האלהים כו', ויש שם מיימינים ומשמאילים, והקב"ה יושב על כסא המשפט, הנה כשבתו על זה הכסא מיד נזכר לפניו שזה הכסא עשה אברהם אבינו ע"ה ומיד הוא זוכר גם כל מעשי האבות ומתמלא רחמים עלינו ושוב אי אפשר לשום מקטרג ללמד חובה.