מי השלוח
ויעל מעליו אלקים במקום אשר דבר אתו. כי הש"י הראה לו שצריך עוד לברורים [היינו הברורים ממכירת יוסף. תשלום], וזהו ויעל מעליו כאילו עדיין צריך לאחוז בו. במקום אשר דבר אתו, היינו באותו ענין עצמו שהכתוב מדבר בו בעסק ממון בזה צריך עוד לברורין, כי עוד לא נשלם, ועל זאת הכוונה ג"כ נאמר באברהם (בראשית י"ז, כ"ב) ויעל אלקים מעל אברהם, אחר פרשת מילה שגם עכשיו היה צריך לברורין בנסיון העקדה אך שם לא נאמר במקום אשר דבר אתו כי לא היה בענין אחד.
אגרא דכלה
וירא אליו ה' (בראשית יח א). כשנתבונן מ"ש בפרשה הקודמת בפסוק (בראשית יז כב) ויכל לדבר אתו, אזי תנוח דעתך מקושיות המפרשים שלא אמר הכתוב וירא י"י אל אברהם, רק וירא "אליו. כי הנה אברהם הוא שם הפנימי שלו, "ואליו יורה על הכלים הנסמכים אל אברהם, והבן מאוד ומאוד. וגם בפשוטו גם כן על פי הנ"ל, להורות הסמיכות לפרשה הקודמת וכנ"ל:
קדושת לוי
ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו (בראשית לה, יג). רש"י פירש איני יודע מה מלמדנו. והנראה דרבותינו ז"ל (בראשית רבה מז) דרשו מזה הפסוק ויעל, דאבות הן הן המרכבה. וידוע דאבות לא היו המרכבה רק בהיותם בארץ ישראל כפירוש רש"י בפרשת ויצא בפסוק (בראשית לא, ג) ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך כו' ואהיה עמך, אבל בעודך מחובר וכו' עיין שם. וזה היה הדיבור הראשון בשובו אל ארץ כנען לדבר עמו נחמות, כי הדיבור בשכם לא היה רק ציווי ללכת בית אל מה שאין כן בבית אל דיבר עמו דברים העתידים ונחמות לו ולזרעו ואז נשתלם הוא להיות מהמרכבה ולכן נאמרה כאן ויעל מאליו שלמדו רבותינו ז"ל שאבות הן הן המרכבה: