Chasidut על בראשית 2:23

רבי שמעון בן לקיש אמר אף שמות המלאכים עלה בידן מבבל בראשונה ויעף אלי אחד מן השרפים שרפים עומדים ממעל לו מכאן ואילך והאיש גבריאל כי אם מיכאל שרכם. ע"כ: מכאן מצאו קצת מפקרים מקום לאמור כי שמות המלאכים מחודש בידם מבבל מה שקבלו מן הבבליים והפרסיים אשר הם שנהגו בזה וישראל קבלו מהם. והוסיפו פשע ורשע בדברים כאלו אשר אין אנו רשאים להשיב עליהם כלל כמשפט לאפיקורסי ישראל דכ"ש דפרקי טפי. וגם לא להזכיר שפת שקר ולשון רמיה שלהם רק לבקש יכרת ד' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות וגו'. אמנם ביאור מה שאמר עלו מבבל על דעתי. כי ידוע כי שמות הדברים כולם יש להם טעם לפי הענין ואבוהון דכולהו (בראשית ב׳:כ״ג) לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה וגו' חוה כי היא היתה אם כל חי וכמוהם הרבה בתורה ונביאים כתובים בטעם קריאת שמות האנשים והמקומות על מאורעות וטעמים שונים. וכן בדברי רז"ל במקומות הרבה אשר לא פורש טעם שמותם בתורה פירשו לנו הם טעמים לשבח. והמה יעידו גם על כל נעלם כי לא נקרא שום שם דבר על דרך ההזדמן בלבד רק לסיבת מה:

ג כִּי גֹּדֶל יְקַר הָעֵרֶךְ שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר פי"ח, הובא בפירש"י): לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת (בראשית ב׳:כ״ג) – לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן, מִכָּאן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְצֹרָע, שֶׁהוּא מִמָּשְׁכָא דְּחִוְיָא, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת, הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן־עֵדֶן. כִּי הַמָּקוֹם גּוֹרֵם, בִּבְחִינַת (שם ג): שַׁל נְעָלֶיךָ וְכוּ' כִּי הַמָּקוֹם וְכוּ'. וְעַל־שֵׁם הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שַׁבָּת, בִּבְחִינַת (שם ד): וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ – שֶׁנִּרְפָּא מִצָּרַעְתּוֹ, וְנִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף קָדוֹשׁ מִגַּן־עֵדֶן, הַנִּקְרָא בָּשָׂר, בְּחִינַת (בראשית ב): בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי: