Chasidut על בראשית 2:7

צֵירֵי זֶה בְּחִינַת: וַיִּיצֶר – יְצִירָה לְטָב יְצִירָה לְבִישׁ; יְצִירָה לְשָׂכָר יְצִירָה לְעֹנֶשׁ (זוהר בראשית דף כז. ובברכות סא), בְּחִינַת דִּין וְרַחֲמִים.

וְהִנֵּה הַשְּׁחִיטָה הִיא לְהַעֲלוֹת נֶפֶשׁ הַחַי הַמְגֻלְגָּל, כַּיָּדוּעַ, וְהִיא בִּבְחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהָשִׁיב וּלְהַחֲזִיר הַנֶּפֶשׁ לְשָׁרְשָׁהּ, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא הַשְּׁתִיקָה, לִדֹּם וְלִשְׁתֹּק לְהַמְחָרְפוֹ וְהַמְבַזֵּהוּ כַּנַּ"ל. וְהָעִנְיָן, כִּי מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם, הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה, הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה, לָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יוֹרֵד, חַס וְשָׁלוֹם, מִבְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם לִבְחִינַת רוּחַ הַבְּהֵמָה. וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין אָדָם לִבְהֵמָה הוּא הַדִּבּוּר, כִּי גֶּדֶר הָאָדָם הוּא מְדַבֵּר. (עַיֵּן בְּתַרְגּוּם בְּרֵאשִׁית ב, ז) נִמְצָא, כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאֲזַי הוּא יוֹרֵד לִבְחִינַת רוּחַ הַבְּהֵמָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר כְּמוֹ בְּהֵמָה. וְעַל-כֵּן עָנְשׁוֹ וְתִקּוּנוֹ הוּא עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל-יְדֵי דְּמִימָה וּשְׁתִיקָה, שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל צַעַר הַשְּׁתִיקָה וְהַדְּמִימָה, כִּי בַּמֶּה שֶׁפָּגַם יְתַקֵּן, כִּי הוּא פָּגַם בָּזֶה, כִּי עַל-יְדֵי חַטָּאוֹתָיו יָרַד לִבְהֵמִיּוּת שֶׁהוּא הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר, עַל-כֵּן צָרִיךְ לְקַבֵּל עָנְשׁוֹ; לִסְבֹּל צַעַר הַשְּׁתִיקָה. וְעַל-יְדֵי-זֶה יְתֻקַּן וְיִצְטָרֵף וִיתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם. וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל-יְדֵי שֶׁמְּקַיֵּם דֹּם לַה' (תְּהִלִּים לז, ז) כַּנַּ"ל, אֲזַי נַעֲשֶֹה מִזֶּה בְּחִינַת אָדָם כַּנַּ"ל, וַאֲזַי חוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ לִבְחִינַת אָדָם. וְזֶהוּ תִּקּוּנוֹ, כִּי חוֹזֵר וְעוֹלֶה מִבְּחִינַת בְּהֵמָה לִבְחִינַת אָדָם:

וְהוּא גַּם כֵּן חִיּוּת הָאָדָם, כִּי חִיּוּת הָאָדָם הוּא הַנְּשִׁימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:ז׳): וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים; וּכְתִיב (שם ז): כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: אִם תֶּחְסַר הַנְּשִׁימָה – תֶּחְסַר הַחַיִּים.