Chasidut על בראשית 20:7

כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה אֵינָם יוֹדְעִים כִּי אִם צַדִּיקֵי הַדּוֹר. כִּי יֵשׁ בַּעֲלֵי גַּאֲוָה, שֶׁאֵינָם רוֹצִים שֶׁיֵּלְכוּ לְצַדִּיקִים, וְאוֹמְרִים שֶׁהֵן בְּעַצְמָם יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל, וּמוֹנְעִים גַּם אֲחֵרִים, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַעַר אוֹ חוֹלֶה, לֵילֵךְ לְצַדִּיקִים – עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (בראשית כ׳:ז׳): הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ וְכוּ',

וְעַל־יְדֵי הַנְּבוּאָה נִגְאֶלֶת הַתְּפִלָּה מִן הַגָּלוּת, בִּבְחִינַת (בראשית כ׳:ז׳): כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ. שֶׁעַל־יְדֵי נְבוּאָה הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת (ישעיהו נ״ז:י״ט): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, בְּחִינַת נְבוּאָה:

ועתה השב אשת האיש כי נביא היא (בראשית כ ז). רצה לומר ויודע בנבואה שלא נגעת בה, וקשה למה לא נאמר כזאת בפרעה. אך הוא לדעתי דבזמן ההוא לא היה אברהם אבינו עדיין כהן, (כי הכהונה ניתנה לו על דברתי מלכי צדק שם בן נח, בשעה שהקדים ברכת העבד לברכת קונו, ניטלה הכהונה ממנו וניתנה לאברהם כמו שאמרו רז"ל [נדרים ל"ב ע"ב]). והנה אפילו אם ח"ו היה פרעה נוגע בה, אשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה (כתובות נ"א ע"א), מה שאין כן כעת כבר היה כהן, ואשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה (שם), על כן הוצרך לומר כי נביא הוא ויודע שלא נגעת בה, אבל אף על פי כן יש להתבונן הא אין אדם מעיד על עצמו, וכמעשה דר' זכריה שאמר המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי (כתובות כ"ז ע"ב). וי"ל דודאי כשאדם בא אל הבית דין ואומר נשבית אשתי וטהורה היא שלא זזה ידה מתוך ידי, דודאי נאמן כי הפה שאסר וכו', וכאן לא היה בית דין ישראלים שידעו מזה הענין רק אברהם, ולגבי דידיה מהימן ביודעו היטב: