ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים כ): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי; כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן פָּגַם בִּבְחִינַת תְּפִלִּין, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל״ח:ט״ז): ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ; וְדִבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאִילָנָא דְּמוֹתָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה: וַיְגָרֶשׁ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן (בראשית ג׳:כ״ג); כִּי עַזּוּת־ פָּנִים לְגֵיהִנֹּם (אבות פ"ה); וְכַד תָּב בִּתְיוּבְתָּא, כְּתִיב (שם): וַיַּעַשׂ לָהֶם כָּתְנוֹת עוֹר – דָּא תְּפִלִּין (כמובא בתיקונים תיקון סט דף קה.):
אגרא דכלה
ואזיל ויתיב בטור מוריה. דייק האדמה (בראשית ג כג) בה"א הידיעה, וגם אשר לקח משם הוא מיותר לפי פשוטו:
אגרא דכלה
וישלחהו וכו' מגן עדן (בראשית ג כג). כי שם הם המצות ברוחניות לעבוד את האדמה, ר"ל שיקיים את המצות עם האדמה, ר"ל עם יסוד העפר דהיינו כל העניינים המוגשמים בעולם הזה, על ידם יקיים המצות דהיינו ליקח אתרוג מוגשם ולולב וכיוצא בזה כל המצות בדרך גשמי, וזה להיות "אשר "לקח "משם, כי האדם נלקח מיסוד העפר, על כן יש ביכולתו לקיים המצות בגשמיות ביסוד העפר ולהעלותם מעלה מעלה בגבהי מרומים על ידי הכוונה הטהורה: