ישמח משה
החדש הזה לכם וגו' (שמות יב ב). במדרש (שמו"ר ט"ו ל"א) משל למלך שקידש אשה, נתן לה מתנה מועטת, כשבא ללקחה נתן לה מתנות מרובות כבעל, כך עולם הזה אירוסין היו, שנאמר (הושע ב כא) וארשתיך לי לעולם, ולא מסר להם הקב"ה אלא הלבנה שנאמר החדש הזה לכם, אבל לימות המשיח יהיה בנשואין, שנאמר (ישעיה נד ה) כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו, ואז ימסור להם הכל, שנאמר (דניאל יב ג) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, עד כאן. והמדרש הזה אומר דרשוני וחיו. והנ"ל בזה על פי הבראשית רבה (ב"ר ע"ז א') על הפסוק (וישלח, בראשית לב כה) ויותר יעקב לבדו, ז"ל: ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר (דברים לג כו) אין כאל, ומי כאל ישורין, ישראל סבא, מה הקב"ה כתיב ביה (ישעיה ב יא) ונשגב ה' לבדו, אף יעקב כתיב בו ויותר יעקב לבדו, עד כאן המדרש. וגם זה אומר דרשוני וחיו, דתמוה מאד כמבואר במקומו למעלה, ושם ביארנוהו היטב כי יעקב נכנס אז למקום שאין מלאכי השרת יכולים ליכנס, דהיינו לבחינת בתי גוואי (עיין חגיגה ה' ע"ב). וזה שאמר (בראשית לב כד) ויעבר את כל אשר לו, היינו שעבר על השרפים העומדים ממעל לו (ישעיה ו ב), והגיע לבחינה יותר גבוה מהן. ועל פי זה מבואר כי לעתיד לבא יתגלה אלהותו, דהיינו שיתגלה הבחינה שהיא מקום שאין מלאכי השרת יכולים ליכנס בו, והיינו ונשגב ה' לבדו והבן. והיינו גם כן ויותר יעקב לבדו, ועיין שם כל הדרוש ותבין.