ליקוטי מוהר"ן
וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לִרְאוֹת לְאַכְפְּיָא סִטְרָא דְּקֵץ כָּל בָּשָׂר תַּחַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (וַיחי רלח. ובזוהר בלק רז.): אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה – גֶּפֶן דָּא כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים פ׳:ט״ו): וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר.
מי השלוח
יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך וגו'. איתא בגמ' (כריתות י"ג:) אל תשתהו כדרך שכרותו. כי ענין שיכור הוא שנדמה לו שאינו צריך להשי"ת כי נטרד דעתו ואין לו בינה, ולכן הכהן אסור לשתות דרך שכרותו כי הכהן צריך להיות תמיד ביראה ובדעת כדכתיב (מלאכי ב',ה') ואתנם לו מורא וייראני וגו' כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו' אבל בשבט יהודה נאמרו כל ברכות ביין (בראשית מ"ט,י"א) אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה חכלילי עינים מיין, כי שבט יהודה נמשל לירח שלית ליה מגרמיה כלום כדאיתא בזה"ק (ויחי רל"ז.,רל"ח.) (ר"ה כ"ה.) ששבט יהודה מכיר תמיד הכרה מפורשת שהכל מה' לכן נאמרו אצלו ברכות ביין, כי במלך איתא בגמ' (ברכות ל"ד:) כיון שכרע שוב אינו זוקף שכל הכורע זוקף בשם, אבל המלך אינו יכול לזקוף בעצמו עד שיזקפהו השי"ת, שעומד בהתבטלות עצום נגד השי"ת, ולכן אינו נקרא אצלו דרך שכרותו.
אגרא דכלה
מדרש שם (שמו"ר פ"א י"ג) שפרה. שהיתה משפרת את התינוק וכו'. מדה כנגד מדה זכתה ויצאו ממנה הכהנים המשפרים את ישראל מלכלוך חטאתם שמכפרים עליהם בקרבנות: שם (שמו"ר פ"א י"ג) פועה. שהיתה נופעת יין וכו'. מדה כנגד מדה זכתה ויצאה ממנה מלכות בית דוד, נאמר בו (בראשית מט יא) אסרי לגפן עירה וכו' כבס ביין לבושו וכו': שם (שמו"ר פ"א י"ג) שפרה. שפרו ורבו וכו'. מדה כנגד מדה זכתה ויצאו ממנה הכהנים המכפרים בקרבנות סוטה, ואם טהורה היא ונקתה ונזרעה ממנו זרע (במדבר ה כו), ומכפרים בקרבנות זבים וזבות המצורעים האסורים לבתיהם בטומאתם: שם (שמו"ר פ"א י"ג) פועה. שהיתה מפיעה את התינוק כשהיו אומרים וכו'. זכתה ויצאה ממנו מלכות המשיח שיחיה את ישראל אחר שיאמרו כל האומות אבדה תקותם ח"ו, אז יבוא ויגאלנו: שם (שמו"ר פ"א י"ג) שפרה. ששפרו מעשיה לפני אלקים. רצ"ל שלא עשתה מפני הכבוד וכיוצא רק כוונתה לאלקים, זכתה ויצאו ממנה הכהנים מביאים הקרבנות לשמו ית' דוקא, כי הזבח נפסל במחשבה: שם (שמו"ר פ"א י"ג) פועה. שהופיעה את ישראל לאלקים. רצ"ל האירה פניהם ללמדם דעת לבל יתבטלו ממצותיו מיראת פרעה כמו שהיא לא חששה ליראתו, זכתה ויצא ממנה משיח ולו יקהת עמים (בראשית מט י) וליה ישתמעון עממיא: פועה. שהופיעה פניה כנגד פרעה וכו' (שמו"ר פ"א י"ג). מדה כנגד מדה מלך המשיח ובן דוד יתן לפניו גוים ומלכים ירד (ישעיה מא ב): שפרה. שהיתה משפרת על דבר בתה וכו' (שמו"ר פ"א י"ג). יצא ממנה הכהנים אשר היו מפייסים את המלכות בעת ששלטו, כעין שמעון הצדיק לאלכסנדר (יומא ס"ט ע"א), ועזרא לכורש: שפרה. שהעמידה וכו' (שמו"ר פ"א י"ג). כל המקיים נפש וכו' (ב"ב י"א ע"א), והנה הם קיימו כמה וכמה נפשות, זכתה ויצאו ממנה הכהנים אשר הנפש החוטאת היא וכו' (יחזקאל יח כ, עיין ירושלמי מכות פ"ב ה"ו), והם מכפרים ומקיימים אותם: