קב הישר
וְהִגִּיד לָהֶם עוֹד סוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת. אָתוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק וְנָשְׁקוּ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמְרוּ: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּזַכִּינָא לְמִשְׁמַע דָּא; וּבְרִיךְ רַחֲמָנָא, דְּלָא אִתְאָבִידוּ בְּיָדוֹ מִלִּין אִלֵּין בְּהַהוּא סָבָא. קָמוּ וְאָזְלוּ. עַד דַּהֲוֵי אָזְלוּ, חֲמוּ חַד גֶּפֶן נָטוּעַ בְּחַד גִּנָּא. פָּתַח הַאי יַנּוּקָא וְאָמַר (בְּרֵאשִׁית מט, יא): "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתוֹנוֹ". וְהָעִנְיָן, כִּי עַיִר וְאָתוֹן הֵן שְׁנֵי קְלִפּוֹת תַּקִּיפוֹת, וּכְדֵי לְהַחֲלִישׁ כֹּחָן שֶׁלֹּא יְטַשְׁטְשׁוּ אֶת הָעוֹלָם, צָר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם בְּשֵׁם שֶׁל יָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה כו, ד): "כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים". וְזֶהוּ הָרֶמֶז בְּכָאן, דְּנָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁם שֶׁל יָהּ וְאַכְלִיל בְּהַהִיא עִירֹה. עַיִר הֲוֵי לֵיהּ לְמֵימַר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אוֹת ה' מִשֵּׁם שֶׁל יָהּ בְּתוֹכוֹ. וְכֵן "לַשֹּׂרֵקָה", לַשּׂוֹרֵק הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, וְכֵן "בְּנִי אֲתוֹנוֹ", בֶּן אָתוֹן הָיָה לוֹ לוֹמַר. וְעוֹד גִּלָּה סוֹדוֹת וְעִנְיָנִים גְּדוֹלִים.
שני לוחות הברית
ואם אמר יאמר האומר למה באמת דילג ולא אמר הרמז למעלה, דהיינו היה לו לומר נגד עשרה מאמרות. וכן קשה על רב יוסף. אף אתה תאמר לו, כי כל אחד אמר לפי דביקתו ומדתו, דמיא להא דאיתא בפרק חלק (סנהדרין צח, ב) מה שמו של משיח, דבי רבי שילא אמר שילה שמו שנאמר (בראשית מט,יא) עד כי יבא שילה. ר' ינאי אומר ינון שמו שנאמר (תהלים עב, יז) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. ר' חנינא אמר חנינא שמו כו'. פירש"י (ד"ה ינון שמו) כל אחד דורש אחר שמו. כן בכאן כל אחד אמר לפי מדתו ודבקותו. רבי מבית דוד קאתי אמר נגד י' הילולים שאמר דוד. רב יוסף היה סיני כדאיתא (ברכות ד, א) רב יוסף סיני רבה עוקר הרים, ע"כ אמר רב יוסף נגד עשר דברות שנאמרו בסיני. רבי יוחנן שופרי דרבי יוחנן הוה מדוגמת שופרי דאדם הראשון (ב"מ פד, א) שהיה תחלת בריאת מעשה בראשית, ע"כ אמר נגד עשרה מאמרות כו'. וענין שופרי דר' יוחנן מפליג בבבא מציעא פרק הפועלים (שם), ופריך שם איני והאמר מר שופרי דרב כהנא מעין שופרי דרבי אבהו, שופרי דרבי אבהו מעין שופרי דיעקב אבינו, שופרי דיעקב אבינו מעין שופרי דאדם הראשון, ואלו רבי יוחנן לא קא חשיב. שאני ר' יוחנן דהדרת פנים לא הוה ליה. משמע דשופריה הוה ג"כ מגיע עד שופרי דאדם, שהיה עקב שלו מכהה גלגל חמה. זהו טעם סדר של הנך שלשה. אך הסדר הפשוט הוא עשר מאמרות, עשר דברות, עשר הילולים, על כן קראתי הג' פרקים בשמות ההם: