ליקוטי מוהר"ן
וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לִרְאוֹת לְאַכְפְּיָא סִטְרָא דְּקֵץ כָּל בָּשָׂר תַּחַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (וַיחי רלח. ובזוהר בלק רז.): אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה – גֶּפֶן דָּא כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים פ׳:ט״ו): וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר.
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה בְּחִינַת חַוָּה, בְּחִינַת (תהילים י״ט:ג׳): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה; הַיְנוּ בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת: לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה; הַיְנוּ הַדִּבּוּר, כְּמוֹ (בראשית מט): וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם.
מי השלוח
והובא אל הכהן. איתא בזוה"ק (ויקרא מ"ט:) כמה דאת אמר והובא את בדיו בטבעות. פי' שהכהן מורה על יראה ועבודה כדכתיב (מלאכי ב',ה') ואתנם לו מורא וייראני, פי' שיש לו ישוב הדעת בכל דבר קטן וגדול אם הוא רצון הש"י וזאת הנקודה נמצא בכל אחד ואחד מישראל, רק שאינו נמצא בו רק לפעמים בעת שעוסק בעבודה בדברי מצוה וכיוצא אז יקרא בשם כהן, כפירש"י על פסוק (בראשית מ"ט,כ"ח) כל אלה שבטי ישראל שכל שבט כולל מכלם, וזה שאמר הזוה"ק כד"א והובא את בדיו בטבעות, שיכניס את עצמו תחת מדת הכהן הנמצא בו היינו עבודה ויראה, ויצמצם את עצמו כפי הצורך כשיתחיל להתרפאות, מאחר שנמצא חסרון בשורש חיותו ועיקר להתרפאות שורשו.