מאור ושמש
כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם. הענין הוא כך דאיתא בגמרא דר"ה ברית כרותה היא לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם מלמד שנתעטף כו' כל זמן שבני יעשו כסדר הזה אני מוחל להם כל עוונותם ופי' הגאונים ז"ל כל זמן שבני יעשו כסדר הזה דייקא דהיינו שנוהגים א"ע במדות הקדושים האלו אז אני מוחל להם ולא די באמירה לבד רק ג"כ יעשו דייקא אז מועיל אמירה וברית כרותה שאינן חוזרות ריקם ונראה שמפני כך הלכה פסוקה שאין הי"ג נאמרים רק בציבור כשיש מנין ולא ביחידות מפני שאין תלוי' באמירה לבדה רק בהעשיי' אם עושים המדות כנ"ל והנה בהציבור כשיש מנין אזי בכל אחד נמצא איזה מדה מי"ג מדות בזה מדה רחום בזה מדה חנון בזה ארך אפים בזה רב חסד אזי קורא אני שפיר כ"ז שבני יעשו כסדר הזה אזי אני מוחל כו' לאפוקי ביחיד וק"ל והנה ידוע שמקור הרחמים והחסדים באים מהשורש של י"ג ת"ד והם שלשה שמות הוי"ה והם י"ב אותיות והמקור הוא י"ג וגימ' 'א'ח'ד והוא מזלא עילאה שמשך נמשך הרחמים והחסדים טובים והמגולים על כנ"י. ונחזור לענינינו כי יעקב אבינו בירך את השבטים המשיך עליהם ממקור הרחמים ממזלא עילאה. והנה השבטים היו י"ב כנגד י"ב צירופי הוי"ה ויעקב אבינו עמהם הוא היה המקור שלהם אזי הם י"ג וגימ' אחד והמשיך להם ממקור הרחמים כל הברכות לכל או"א מן השבטים לפי מדתו והתנהגותו ממדת הי"ג מד"ר הקדושים כן המשיך הברכות כנ"ל כל זמן שבני יעשו כסדר הזה כדפירשו הגאונים ז"ל יעשו דייקא כן המשיך לכל אחד ואחד מהשבעים לפי מדתו שעשה וכן לכולם המשיך כל הי"ג מדות שלמעלה כיון שהיה בנמצא אצל כולן כל הי"ג מדות היה ממשיך לכל שבט בפ"ע ג"כ כל הטובות והשפעות מכל הי"ג ת"ד עילאה כיון שהיו כולן ביחד ובהם היו נמצא כל הי"ג מדות לכן המשיך לכל או"א הי"ג מדות ש"ר הם ת"ד וזה כל אלה שבטי ישראל שנים עשר דהיינו שהם היו י"ב כנגד י"ב צירופי הויות וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם פי' שהוא צירף א"ע עמהם נמצא הם גימ' י"ג ובגימ' אחד דוגמא המקום והשורש של הי"ג ת"ד שהוא בגימ' אחד איש אשר כברכתו פי' לפי מדתו שאחז ונהג א"ע במדות מי"ג ת"ד בירך אותם פי' משך להם מבריכה עליונה וממילא נמשך להם לכל אחד ואחד מהשבטים כל הי"ג ת"ד עילאה כדאיתא כל זמן שבני יעשו כסדר הזה יעשו דייקא כדלעיל ובירך אותם לכולם במקור הרחמים של הי"ג תיקוני דיקנא ודו"ק.
רקנאטי על התורה
וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם וגו'. כבר ידעת פירוש מלת זאת כי שם צוה יי' את הברכה (תהלים קלג ג') וזהו ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם שרמז אליהם איך שמם רמוז כל אחד ואחד בי"ב צירופי השם ביחוד:
מדרש לקח טוב
ואת בריתי אקים את יצחק. דכתיב כל אלה שבטי ישראל שנים עשר (בראשית מט כח). אבל ישמעאל שנים עשר נשיאים [שם]. כגון נשיאים ורוח וגשם אין (משלי כה יד).