Chasidut על הושע 14:2

וזהו ענין אומרם (יומא פ"ו:) גדולה תשובה שמגעת לכסא הכבוד שנאמר (הושע יד, ב) שובה ישראל כו', כי ענין התשובה גמורה הבאה על האדם בהיותו מכיר ערכו ושפלותו שמימיו לא עשה שום מצוה ושום נחת רוח לבוראנו ית"ש, נמצא מגיע עד ה'. וזהו ג"כ אומרם ז"ל (ברכות ל"ד:) במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. ירצה, כי אלו הבעלי תשובה שמיירי בהו הם נמי צדיקים גמורים, רק שיודעים ומשיגים שלא עשו מימיהם שום מצוה, ולא יצאו ידי חובתם נגד השי"ת, ועי"ז כל ימיה בתשובה, ועי"ז כל מעשיהם עולים עד ה', משא"כ צדיקים גמורים שיודעים שהם צדיקים גמורים וק"ל.

ועל כן קודם כל עשיית המצוות והתעסקות התורה והתפילה צריך קודם לשוב בתשובה שלימה בלב נשבר ונדכה להתחרט על העבר באמת ולקבל עליו מעתה עבודת שמו יתברך בכל עוז, ובזה רוחץ את גופו ולבו מהרהורי תאוות הרעות ואחר כך נאה לו לעשות מצוות ה', ועל כן אמר לו הקב"ה עתיד אני להעמיד מבניך שיפתח בתשובה תחילה ואיזה זה הושע שנאמר (הושע י"ד, ב') שובה ישראל עד ה' אלהיך. כי גם הוא לימד דעת את העם בזה שיפתח האדם בתשובה תחילה. פירוש קודם, ואחר כך יקבל עליו עול מלכות שמים בעשיית מצוות ותורה ותפילה וזה שובה ישראל עד ה' אלהיך. קודם שתקבל עליך עול מלכות שמים בעשיית מצוותיו להיות ה' אלהיך, תשוב ותרחץ מקודם טינופת ולכלוך שעליך, ואחר כל טהרת גופו ונפשו על כל פנים בהרהור תשובה באמת אם אי אפשר לו לעשות עתה תשובה שלימה כמעשה ראובן שעסק בשקו ותעניתו הנה הוא מפחד מעשיית המצוה גופה ואומר מי אנכי איש נבזה בשר ודם עפר ואפר טפה סרוחה רימה ותולעה איש חוטא, לתקן כתר מלכות להיות עולה ויושב בראש אלהי צבאות מלך עולמים ברוך הוא, ואחר כוונת הלב הן הן הדברים שכן הוא באמיתיות לבבו וירא לגשת לעבוד עבודה אשר לא כדת שיהיה הוא העובדה לפי ערך פחיתותו ושפלותו עומד לפני תמים דיעות מלך יחיד ומיוחד ולו דומיה תהלה ובפרט בעת התפילה שנקרא מדבר עם המלך ממש כמו שכתב ברמב"ם ז"ל (פרק ה' מהלכות תפילה הלכה ט"ז ובטור שולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ח סעיף א') ועל כן תקנו חז"ל קודם התפילה לומר אדני שפתי תפתח להראות בעצמו איך שירא ומתפחד מאוד בזוכרו לפני מי הוא עומד. ומפני האימה והיראה והבושה אין בו כח לפתוח פיהו לדבר לפניו, רק אתה אדני, שפתי תפתח שאוכל לדבר לפניך.

שבת שובה
בהפטורה שובה ישראל עד ה' אלקיך קחו עמכם דברים כו' כל תשא עון וקח טוב כו' (הושע יד ב), הדקדוקים רבו במקרא זה כידוע למעיין שקשה מאוד התכתם ואין להאריך, והענין הוא שהפייטן יסד באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חק ומשפט וצדקינו במשפט, פירוש עפי"מ שביארתי כבר עמ"ש כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כו' ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים וכו', דקשה אדרבה הלא אומות העולם מונין את ישראל בהחוקים, אבל הענין שלכך מונין לפי שעל ידי כן אין עליהם שום קטרוג שהקב"ה משיב לפי שהם מקיימין מצותי בלי טעם כמו כן אני אשפיע להם בלי טעם, וזהו כי מי גוי גדול כו' חקים ומשפטים, אשר ישמעון החקים אומרים שיש חכמה גדולה בדבר כי עי"כ אלקים קרובים אליו וכמ"ש במ"א, וזהו באין מליץ יושר להשתיק המקטריגים אזי אזכיר להם דבר חק ומשפט שנזהרין בחקים וכנ"ל.