Chasidut על משלי 11:26

מהם תוכל לעלות אל הארץ אשר אראך היא ארץ עליונה להיות תמיד ראשו בשמים לעשות בתחתון ולרמוז לתקן בכל מדה ומדה מה שדוגמתו בשמים כמדובר, ואז ואעשך לגוי גדול ואמרו חז"ל (פסחים קי"ז:) זה שאומרים אלהי אברהם. לצד שה' הטוב משפיע על ידו ובזכותו, טובות לכל העולם עבור מה שמגדיל תמיד בחינת החסד וממתיק בחינת הדין הן בראותו חסדי המקום והן גבורותיו בכולם רואה להגביר החסדים ולהכניע הדינים וכן מתנהג הקב"ה עם עולמו כאשר הוא מתנהג בכאן באהבת ויראת בוראו, כאשר אמרנו על פסוק (תהלים קנ"ח, א') אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו, פירוש אשרי האיש שירא מזה מה שיודע שה' הוא ההולך בדרכיו פירוש דרכי אותו האיש שכל התנהגות כל העולמות עליונים ותחתונים בכל הנבראים והיצורים והנעשים, הכל על פי דרכי איש בהטבת מעשיו או להיפוך ח"ו, ואם חלילה יקלקל דרכיו ומעשיו ח"ו יסתמו כל צנורות ההשפעה של כל הנבראים ברואי הארץ הלזו, ויוחסר לחמם וברכתם, והדינים יהיו מתגברים בעולם ואז אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבולה וגו', ואף בעולמות עליונים ח"ו ימעט אורם והשפעתם כמאמר הכתוב (ישעיה נ', ג') אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. והוא ענין המעטת אור השפעתם הבאה מלמעלה ונשאר חושך במקום אורה על ידי מעשה בני אדם כמאמר הנביא (שם ה', כ') שמים אור לחושך, ועל כן יראת ה' על פניו, רעדה יאחזנו חלחלה יחטפנו ופחד ואימת מות יפול עליו פן יגרום קללה לכל העולמות וכולם יקללוהו בפיהם ובלשונם ויאמרו הראיתם זה השפל ונבזה אשר מונע השפעת אור ה' בעולם, ומחשיך עיני כל, ועל זה אמר הכתוב (משלי י"א, כ"ו) מונע בר יקבהו לאום. פירוש המונע בר ומזון לבוא לעולם על ידי מעשיו המקולקלין הממשיך הדינים לעולם כולם יקבוהו ויקללוהו מגדול ועד קטן יונק עם איש שיבה מה שמנע לחמם מפיהם, ועל כן בזוכרו זאת הנה אדרבה ישים פניו ודעת מחשבתו להוסיף עוז ותעצומות להיטיב כל דרכיו ומעשיו ולהרבות חסדי המקום בעולם ולהכניע הדינים כדי שעל ידו יתברכו כל העולמות וכל הנבראים והוא יהיה שליח לקבלה לקבל בשורש נשמתו כל טוב ואור החיים לכל, ומשורש נשמתו יתחלק לכל באי עולם כנודע, ומי שזוכה לבחינה זו הקב"ה מיחד שמו עליו לומר אלהי אברהם או אלהי ישראל בכלל, כי על ידו מתנהג הקב"ה להיטיב לבריותיו וניכר אלהותו יתברך בעולם על ידי זה האיש, אחר שהוא הגורם שפע ומזון וחיים לכל העולם וכולם יאמרו אלהי פלוני כיון שעל ידו משפיע הקב"ה כל הצטרכות העולם.

והענין הוא, על פי מה שאמרו חז"ל (ילקוט רמז תתק"ן) אמר ר' אחאי מצינו שכל המלמד סנגוריא על ישראל הקב"ה מרוממו בעולם דכתיב (ישעיה ל', י"ח) ולכן ירום לרחמכם. ממי אתה למד מאחימעץ וכו' עד תדע לך שהוא כן שכל ימיו של משה לא נקרא איש האלהים עד שברכן שנאמר וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל וגו', וכן אמרו חז"ל (סוטה ל"ח:) אמר רבי יהושע בן לוי כל כהן המברך מתברך וכו', כי הנה לה' הישועה, על עמך ברכתך סלה, כלומר כשהקב"ה מברך את עמו ישראל ויושיעם למען שמו בישועתו, זה הישועה לה' היא פירוש כי נחשב כאילו כביכול הוא נושע בברכה הלזו, כי יותר משהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק, ועל כן זה נחשב ישועה לה' במה שעל עמך ברכתך סלה ומברך לעמו ישראל בקדושתו, ונמצא האדם המרבה להיטיב וגורם ברכה והשפעה לעולם, מתרבה בזה שמחת וחדות הקב"ה במה שיוכל להיטיב על ידי ברכת האיש הלזה ובודאי הקרוב קרוב קודם להברכה שיתברך הוא קודם הכל, וזהו שאמר הכתוב (משלי י"א, כ"ו) וברכה לראש משביר כי זה המשביר וממשיך מזון ושפע הטוב על פני תבל ויושביה ודאי הוא הקרוב להברכה היורד על ידו להיות יחולו מקודם הברכות לראש צדיק וממנו לשאר באי עולם ועל כן אל תקרי יבורך אלא יברך כלומר שלא יוכל להיות יבורך מאור פני ה' אם לא תוקדם בתחילה אצלו בחינת יברך שהוא יגרום בצדקתו ברכת הארץ ויושביה ואז על ידי זה הוא הקרוב קודם לקבלת הברכה. וראיה ממשה שלא נתברך בשם טוב להקרא איש אלהים עד שבירך תחילה את ישראל וגרם ברכה ושפע לעם ה' ומברכתן גם הוא יבורך כנאמר, ועל כן כשיזכה לבחינת לך לך מארצך כנזכר שעל ידו יומתקו כל הדינים ותרד כל בחינת הברכות והשפעות לעולם ודאי שהוא יבורך קודם מה' ולזה אמר לו ואברכך ברכת שמים מעל וארץ מתחת כיון שהוא הממשיך כל הברכות לבאי עולם.

ואפשר לזה יאמר הכתוב (שמות ל', ז') בהיטיבו את הנרות יקטירנה וגו'. ותרגומו באתקנותיה ית בוציניא וגו' כלומר כי תחילה הוא מיטיב ומתקן את הנרות במקומן מדשן הפתילות והאפר הנשאר מאתמול ומדליקן, ואחר כך מקטיר הקטורת. והוא רומז למה שכתבנו שתחילה צריך לתקן נרות המנורה שהם המדות עליונות (בבחינת שבעה ושבעה מוצקות הידוע ליודעים) במקומם, לגרש משם כל בחינת אחיזת הסטרא אחרא והוא הדשן והאפר הנשלך לחוץ, ואחר כך מדליק הנרות שיהיה הלהב עולה מאליה בעצמו הלהב דקדושה בעצמו בלתי אחיזת שום דבר והאור מאיר ובא יפה יפה באור בהיר בשחקים, ואחר כך יקטירנה בקטורת שהוא הרמז אל הזיווג והיחוד השלם בהמדות לקרב אחד אל אחד והיו לאחדים בכדי להרבות אור השפע והברכה בכל המדות וכולם יתנו עוז אל בית המלכות בפנים מאירות בשפע וברכה בנחת ושמחה והוא האושר האמיתי קץ כל התקוות וסוף כל התכלית וכן הוא תמיד עד היום הזה כי הנה על ידי עוונות בני אדם שאמר עליהם הכתוב (ישעיה כ"ט, ט"ו) והיה במחשך מעשיהם כלומר שח"ו מכניסין את החושך במקום האור והאור כבה חלילה על ידי אחיזת הקליפות וכבר צווח הנביא עליהם (שם ה', כ') הוי וגו' שמים חושך לאור ואור לחושך וגו' כי מכניסים את אור הבהיר מן המדות העליונות ח"ו אל מקום החושך של הקליפות ונעשה חושך במקום האור ואור במקום החושך. והשב ומתחרט על זה באמת ורוצה לתקן את מה שקלקל ולקרב את אשר הפריד, צריך תחילה לתקן האורות במקומם לגרש תחילה את כל בחינת הקליפות והחיצונים והרע מן אורות הקדושה, והוא על ידי הכנעת התאוות בכל לבבו והחרטה הגדולה עד מאוד בשברון לבבו באמת על מה שעשה, בזוכרו במרידתו במלך הגדול והנורא מלך המלכים ברוך הוא אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש וכל דיירי ארעא כלא חשובין נגדו וכמצבייה עביד בחיל שמיא (דניאל ד', ל"ב), והוא כלב נבזה מנוול בשר ורמה מרד בו לעשות אשר לא צוה לעשות ובזוכרו בפגמים הגדולים אשר עשה בשמותיו ברוך הוא וברוך שמו ובשם הגדול והנורא הוי"ה ברוך הוא אשר אילו אלף שנים יחיה ויקבל עליו כל מיתות וגזירות קשות אינם כדאי על אחת מני אלף על פגם הזה, גם הפגמים שעשה בכל העולמות עליונים ותחתונים שנרגן מפריד אלוף והחסיר אורם והשפעתם וברכתם כמאמר הכתוב (שם נ', ג') אלביש שמים קדרות וגו' והוא הרמז על המעטת האור עד שנעשה חושך שם, ומונע בר יקבהו לאום (משלי י"א, כ"ו), שכל העולמות כולם מקללין אותו על חסרון לחמם. וכאשר משים כל זאת על לבו ומתחרט באמת על אשר עשה אז בזה שובר כל השלשלאין דפרזלא וכל בחינת אחיזת הקליפות בקדושה והפח נשבר והקדושה נתעלית ומתחלת להאיר כבראשונה באור היפה והנעים על ידי קבלת האמת מה שמקבל בלבו לעזוב דרך רשע ומעתה יתחיל לעבוד עבודת ה' ככל אשר יוכל תמיד יום ולילה לא יחשה בכל אבריו וגידיו וחושיו ותנועותיו ודיבורו ומחשבתו שלא יזיז אבר אף הרהור בעלמא כי אם הנוגע לעבודתו, ואז אחר כך יוכל לקשר ולקרב המדות אחת אל אחת באהבה ובחיבה עצומה עזה כרשפי אש לפי ערך התשובה ומעשים טובים שיעשה אחר כך.