תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Chasidut על משלי 19:17

ישמח משה

וכי ימוך אחיך (ויקרא כה לה). במדרש (ויק"ר ל"ד ג') הדה"ד (משלי יא יז) גומל נפשו איש חסד, וי"ל על פי המדרש (ויק"ר ל"ד ב') וכי ימוך, הדה"ד (משלי יט יז) מלוה ה' וגו'. והיינו שאין האדם בעל החסד, דהא גומל נפשו, דהרי מקבל שכר, והבן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

אגרא דכלה

מדרש (שמו"ר פל"א י"ב) לא תהיה לו כנשה (שמות כב כד). הה"ד (משלי יט יז) מלוה י"י חונן דל וגמולו ישלם לו. עד היכן עבד לוה לאיש מלוה, עכ"ל. והנה הפירוש הוא מי שחונן את הדל, הוא כביכול כאלו הוא מלוה להקב"ה, וקיימא לן (ב"ב י' ע"א) עבד לוה לאיש מלוה לעשות לו צרכיו, וכביכול מי שמלוה להקב"ה, הש"י יעשה לו צרכיו כאילו וכו', הבן. אבל צריך להתבונן האיך יתפרש זה בפסוק לא תהיה לו כנשה. ונ"ל על פי מ"ש בחובות הלבבות גדר העבד הנאמן לא ישכח עבודת רבו רגע כמימריה בשכבו ובקומו. וזה יתפרש גם כן בכאן אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, כשתעשה כך לא תהיה לו כנשה, אני מבטיחך שלא תמוש זכרונך מאת הש"י, ותיבת ל"ו קאי על הש"י, ותיבת כנש"ה לשון שכח"ה, לשון כי נשנ"י ה' (בראשית מא נא) וכו'. רצ"ל לא תהיה לו כנש"ה, לא תהיה מושכח מן הש"י ויתנהג עמך כביכול כמו שהיית אתה המלוה, עד היכן עבד לוה וכו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי הלכות

וְעַל-כֵּן מַתְחִילִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּל נִדְרֵי וְכוּ' כִּי נְדָרִים גְּבוֹהִים מְאֹד כַּנַּ"ל וְהֵם בִּבְחִינַת שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל סְלִיחַת עֲווֹנוֹת, וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי צַדִּיקֵי הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִים כֹּחַ כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת יָחִיד מֻמְחֶה שֶׁיָּכוֹל לְהַתִּיר הַנֶּדֶר כִּי הַתָּרַת נְדָרִים הוּא חִדּוּשׁ וּפֶלֶא יוֹתֵר שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁעָלָה לִמְקוֹם הַנֶּדֶר וְאָסַר עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֲזַי נֶאֱסַר עָלָיו בְּאִסּוּר תּוֹרָה אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ כֹּחַ שֶׁיִּתְחָרֵט עַל נִדְרוֹ וְיָבוֹא לִפְנֵי הֶחָכָם וְיַתִּיר לוֹ נִדְרוֹ כִּי כָּל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כְּלוּלִים בְּמשֶׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק הַדּוֹר, וּמִמֶּנּוּ מְקַבְּלִים כֹּחַ כָּל הַמֻּמְחִים שֶׁיְּכוֹלִין לְהַתִּיר בְּיָחִיד אוֹ שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת כִּי כָּל הַתָּרַת נְדָרִים הוּא בְּכֹחַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְאֵלָיו גִּלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סוֹד נְדָרִים וְהַתָּרָתָן עַל-יְדֵי הַחֲרָטָה לִפְנֵי הֶחָכָם וְכוּ' שֶׁזֶּה סוֹד הַתְּשׁוּבָה שֶׁעִקָּרָהּ הִיא הַחֲרָטָה וְעַל-כֵּן אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק (שְׁמוֹת ב) וַיַּרְא בְּסִבְלוֹתָם שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ נָתַן לֵב עַל סִבְלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת וְאָז אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְפָרָשַׁת נְדָרִים וְכוּ' וְהַדָּבָר פְּלִיאָה וְתָמוּהַּ מְאֹד, מַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ דַּיְקָא לְפָרָשַׁת נְדָרִים לְעִנְיַן מְרִירַת הַגָּלוּת אַךְ מֹשֶׁה רָאָה מְרִירַת הַגָּלוּת וְנָתַן לֵב לָזֶה, וְרָאָה שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת עַל-יְדֵי עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי תְּשׁוּבָה וְעִקַּר הָעִכּוּב שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הוּא הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל הַחוֹלְקִים עָלָיו שֶׁמִּתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אָכֵן נּוֹדַע הַדָּבָר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שְׁמוֹת רַבָּה פֶּרֶק א) שֶׁנּוֹדַע לוֹ סוֹד הַגָּלוּת שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הַחוֹלְקִין וְהַדֵּלָטוֹרִין הַיְנוּ שֶׁהֵבִין שֶׁהָיָה לוֹ כֹּחַ לְהָשִׁיב יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה כִּי רֹב הֲמוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ שׁוֹמְעִים אֵלָיו, אַךְ עִקַּר הָעִכּוּב הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת דָּתָן וַאֲבִירָם שֶׁעוֹמְדִים כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל פַּעַם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שָׁם) כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר נִצִּים נִצָּבִים, אֵינָם אֶלָּא דָּתָן וַאֲבִירָם וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל-כֵּן כְּשֶׁרָאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמֹּשֶׁה נוֹתֵן לֵב לָזֶה לְהִצְטַעֵר בְּצָרָתָם וְרוֹאֶה הֵיטֵב בְּסִבְלוֹתָם וְאֵיךְ שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְתַקֵּן וְּלְגָאֳלָם, עַל-כֵּן גִּלָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סוֹד פָּרָשַׁת נְדָרִים שֶׁבָּזֶה הֶרְאָה לוֹ הַכֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקַנְאֵי קִנְאַת ה' צְבָאוֹת בְּחִינַת פִּנְחָס כִּי נְדָרִים הֵם בִּבְחִינַת מְקַנְאֵי קִנְאַת ה' צְבָאוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה דְּהַיְנוּ כְּמוֹ הַנּוֹדֵר אֵיזֶה נֶדֶר בִּשְׁבִיל פְּרִישׁוּת שֶׁהוּא מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁיִּצְרוֹ רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו, עַל-כֵּן הוּא קוֹפֵץ וְנִשְׁבָּע אוֹ נוֹדֵר וְאוֹסֵר עָלָיו גַּם אֶת הַמֻּתָּר בִּשְׁבִיל פְּרִישׁוּת וְעַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ יוֹתֵר לְהִתְגַּבֵּר כַּנַּ"ל. כְּמוֹ כֵּן הוּא הַמְּקַנֵּא קִנְאַת ה' צְבָאוֹת כְּמוֹ פִּנְחָס שֶׁרָאָה גֹּדֶל הַקִּלְקוּל אָז, וְלֹא הָיָה מִי לַעֲמֹד נֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף וְכוּ' וְהָעִקָּר נֶגֶד הָרֹאשׁ וְהַנָּשִׂיא שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא זִמְרִי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר כה) וְהֵמָּה בּוֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְאָז חָגַר מָתְנָיו מֵעַצְמוֹ וְעָשָׂה מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוָּה עַל זֶה בְּפֵרוּשׁ וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל וְלָקַח רֹמַח וְכוּ' וְקִנֵּא קִנְאַת ה' צְבָאוֹת וְהִצִּיל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶחְשַׁב לוֹ לִצְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קו) וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה כִּי זֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת צְדָקָה שֶׁהָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת שֶׁהַמָּמוֹן כְּבָר בְּיַד הֶעָשִׁיר וּבְיָדוֹ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מַה שֶּׁיִּרְצֶה בִּבְחִירָתוֹ, וְהוּא מִתְגַּבֵּר וְנוֹתֵן מִכִּיסוֹ צְדָקָה וּמְשַׁבֵּר אַכְזָרִיּוּת שֶׁבְּלִּבּוֹ וּמְהַפְּכוֹ לְרָצוֹן, בָּזֶה עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הִלְוָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי יט) מַלְוֶה ה' חוֹנֵן דָּל וְכוּ' וּבְכָל זֶה רוֹאִין גֹּדֶל כֹּחַ הַבְּחִירָה כִּי הֲלֹא בְּוַדַּאי בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפַרְנֵס הָעֲנִיִּים וְלִתֵּן לָהֶם הָעֲשִׁירוּת, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בָּבָא בַּתְרָא דַּף י) קֻשְׁיָא זֹאת מֵהַחוֹלְקִים שֶׁהִקְשׁוּ אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב עֲנִיִּים לָמָּה אֵינוֹ מְפַרְנְסָן וְכוּ' אַךְ הָעִקָּר הוּא רַק בִּשְׁבִיל שֶׁהַבֶּן אָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה יַמְשִׁיךְ הַחֶסֶד לְעוֹלָם עַל-יְדֵי צִדְקָתוֹ שֶׁנָּתַן בַּבְּחִירָתוֹ שֶׁלְּאַחַר שֶׁבָּא הַמָּעוֹת לְכִיסוֹ וְהוּא מַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְקַיֵּם רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְשַׁבֵּר אַכְזָרִיּוּתוֹ וְנוֹתֵן צְדָקָה לָרְעֵבִים בִּבְחִירָתוֹ זֶה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם (עֵרוּבִין פֶּרֶק ו) עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים סא) חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ חֲסָדִים. וְעַל-כֵּן נִסְמָךְ פָּרָשַׁת נְדָרִים לְפָרָשַׁת פִּנְחָס, כִּי נְדָרִים הֵם בִּבְחִינַת צְדָקָה בְּחִינַת (דְּבָרִים כג) מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ וְכוּ' עַד בְּפִיךָ זוֹ צְדָקָה (רֹאשׁ הַשָּׁנָה ו) וְהוּא בְּחִינַת קִנְאַת ה' צְבָאוֹת בְּחִינַת פִּינְחָס כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן נִסְמְכוּ זֶה לָזֶה כִּי הַכֹּל בְּחִינָה אַחַת:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא