Chasidut על משלי 25:12

וזהב הארץ ההוא טוב. זהב היינו תוכחה, [כמו שכתיב (משלי כ"ה, י"ב) נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם וגו', על זה אומר וזהב הארץ ההוא טוב כמו שכתיב (מלאכי ג',י"ב) כי תהיו אתם ארץ חפץ וגו', וזה רומז לבחינת צדיק. תשלום.] שם הבדולח ואבן השוהם, היינו בא"י יש מקום המקדש אשר שם יש היראה האמיתית, ע"ז מרמז בדולח, ואבן השוהם מרמז על אהבה אמיתית וזש"ה (תהלים ה',ח') ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. האות ך' שביראתך מורה על יראה אמיתית, והנה איתא במס' מידות [פ"ג, מ"ז] פתחו של אולם מ"ם אמה ורחבו עשרים אמה וחמשה אמלתראות היו שם, הראשונה יצא אמה מזה ואמה מזה, נמצא האחרונה שלשים אמה, נמצאת גבהו ורחבו של אולם והתפשטות האמלתראות הם אותיות מלך, כי פתחו מ"ם ורחבו עשרים ואמלתרא ראשונה כ' ואחרונה למ"ד, ללמד שמשם יצאה היראה האמיתית, ובהאמלתראות נרמז אותיות בדולח כי הראשונה יצאה אמה מזה ואמה מזה הרי ב' והשניה ד' והשלישית וא"ו והרביעית ח' והחמישית נגד הלמ"ד כי היתה שלשים אמה. ואבן השהם מרמז על אהבה כי הוא אבנו של יוסף שהוא נגד ספירות יסוד שהוא מלא השפעה, והנה בזוה"ק כשירצה לומר כי גם בספירת בינה נמצא שמחה והשפעות ברכה, אז ממשיל אותה לספירת יסוד כמו דאיתא (זוהר שמות קל"ה:) ובגין דאיהו מקורה ברזא דאות קיימא, כי זאת אינו בכח אנושי להשיג כי ברכה אינו רק בדבר הסמוי מן העין ובמקום שימצא בינה לא יתכן לאמר עליו לשון ברכה מאחר שמבין הכל אבל אצל הש"י הבינה והברכה לחי העולמים.