Chasidut על משלי 25:13

כִּי זֶה הַבַּעַל־כֹּחַ הַנַּ"ל, שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשָּׁה מֵהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, בְּחִינַת: וַיַעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, הוּא בְּחִינַת צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו, כִּי הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת הָרֵאָה, בִּבְחִינַת (משלי כה): כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר כֵּן צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו; וְצִנָּה וּקְרִירוּת הוּא בְּחִינַת הָרֵאָה, כִּי הָרֵאָה מְקָרֵר חֲמִימוּת הַגּוּף. כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא (תקון י"ג, דף כז:).

אך דבר שהוא הכרח, בסור הכרח חוזר לסורו, וכמו שכתבתי במקום אחר, לכך מביא רבי עקיבא פסוק זה עוד - וז"ש מקוה ישראל ה', מה המקוה מטהר את הטמאים וכו', ר"ל מה המקוה וכו' - באותו סוג שמטהר מקוה את הטמאים כך הקב"ה וכו', והיינו דטהרת המקוה לא מהני בטובל ושרץ בידו (תענית טז.), ככלב ששב על קיאו (משלי כו, יא), אף הקב"ה מטהר את ישראל באותו הסוג - במודה ועוזב ירוחם (משלי כה, יג), מה שאין כן החוזר לסורו אחר ששב בהכרח, ככלב שב אל קיאו, רק יעזוב החטא לגמרי שהיא עיקר התשובה, כמו שכתב הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב ה"א-ה"ב), יעו"ש.